שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ביומו האחרון בתפקיד קיים סיור פרידה ממפקדי וחיילי אוגדת עזה, וכן מראשי הרשויות ובעלי התפקידים בעוטף עזה. במהלך הביקור אמר ליברמן כי "אני בחרתי את הסיור האחרון כשר הביטחון לעשות באוגדת עזה ובמפגש עם התושבים בעוטף. בסך הכל השקעתי לא מעט מאמץ בשנתיים וחצי האחרונות קצת לשנות את המציאות וגם לתת סיוע ותחושת ביטחון לעוטף עזה, לכן גם במקום כל הטקסים אמרתי שאת הסיור האחרון נעשה כאן. נפגשתי עם חיילים ומפקדים וגם עכשיו נקשיב ונדבר עם התושבים ועם ראשי הרשויות, אני מקווה שגם כחבר כנסת אוכל לעזור בכל מה שרק אפשר.
לדבריו "אני אסתפק בכמה נקודות קצרות וחשובות. קודם כל תושבי עוטף עזה זכאים לרמת הביטחון בדיוק כמו תושבי תל אביב. הנקודה השנייה, זה פשוט לא יתכן שאחרי שחמאס משגר כ-500 רקטות לעוטף עזה, לדרום הארץ, ראשי חמאס מקבלים למעשה חסינות מהקבינט הישראלי. לא דגי רקק שלוחצים על הכפתור, אלא אלו שנתנו פקודות לשגר 500 רקטות מרגישים במסגרת המדיניות הנוכחית חסינים ובטוחים".
"הנקודה השלישית, צריך להבין שמה שקרוי אותו סיוע כספי, 15 מיליון דולר, שאפשרנו להעביר במזומן לחמאס, לרצועת עזה, זה 15 מיליון דולר מימון לטרור נטו. כל אחד שאומר שיש רשימה, שיש מנגנון פיקוח ובקרה ושיש טביעת אצבע, טביעת רגל ועין- הכל אחיזת עיניים. ברגע שכסף במזומן חוצה את גבול הרצועה אין שום פיקוח עליו. מי שמסתכל מי הראשונים שקיבלו את הכספים ונהנו מאותם 15 מיליון דולר, זה אותן משפחות של 230 מחבלים שנהרגו בעימותים עם חיילי צה"ל על הגדר והם קיבלו את זה תחת סעיף "סיוע הומניטארי למשפחות נזקקות"".
"הנקודה הנוספת שכדאי שניקח אותה בחשבון- אנחנו כרגע מאכילים מפלצת שאם לא נעצור את ההתעצמות ובניין הכוח שלה, אנחנו בעוד שנה נקבל כאן אח תאום של חיזבאללה, עם כל המשמעות. הנקודה האחרונה, אני במשך שנתיים וחצי נשכתי שפתיים, ניסיתי לשנות דברים מבפנים, אבל שתי ההחלטות האחרונות על העברת 90 מיליון דולר לחמאס בחצי שנה הקרובה וגם ההחלטה על הפסקת האש- אלו היו שתי החלטות יותר מדי, ולכן נאלצתי להתפטר מתפקידי והיום כבר באתי כסיור אחרון לכאן ועוד אחזור לכאן כבר כחבר כנסת".
על שאלת אחד הכתבים האם אתה בדרך להתמודד על ראשות הממשלה, השיב כי "צריך כרגע להתרגל, אני ביום ראשון חוזר לכנסת, נתארגן, אני מניח שהבחירות בדרך ונעשה את המקסימום".
אחד הכתבים שאל, בשמונה שבועות האחרונים מאז שהחלה צעדה השיבה האם אתה כשר ביטחון הרגשת שהייתה איזושהי נקודת זמן שבה אפשר היה להגיע לאיזושהי הסדרה או רגיעה, בתקופה הזו שמאז צעדת השיבה, כשהחלו המהומות, עד היום? האם באמת הייתה הזדמנות להגיע לזה?
"מה-30 למרץ כשהתחילה הפעלת אלימות ממוסדת ומסודרת ע"י חמאס, כבר אי אפשר היה להגיע לשום הסדרה, לשום סידור, והיינו צריכים לפעול הרבה יותר מוקדם בצורה הרבה יותר נחושה. זה לא סוד, אני חשבתי שמיד עם תום המבחנים, עם תום הבגרויות בחודש יולי, היינו חייבים להנחית מכה הכי קשה, לא עשינו את זה, לא עשינו את זה במשך שנתיים וחצי. אני שומע בתקשורת כל מיני סיפורים ותירוצים, צפון, דרום, מזרח, מערב, מעגל קרוב, מעגל רחוק, למעלה, למטה- הכל תירוצים". כלומר מעולם לא היה בשמונה חודשים האחרונים, למרות כל השיח שדובר, איזשהו חלון זמן להגיע להסדר? "מאז שהחלה צעדת השיבה היינו צריכים לפעול אחרת לגמרי, בטח לא בדיבורים. מבחינתי המצב שהגענו אליו, אני הגדרתי את זה ואני לא רואה שום הגדרה אחרת- כניעה לטרור".
אמרת לדבר איתך בסוף הכהונה בנוגע לחיסול הנייה. סוף הכהונה הגיעה, הייתי שמח לשאול האם זו אפשרות שאתה העלת בפני הקבינט ומישהו חסם אותך? "יש שם עוד כמה צדיקים לא רק הנייה, אמרתי ואני אחזור על כך, אותם אנשים שטרפדו כל החלטה יזומה, כל החלטה נחושה בדיוני ערב בקבינט, בבוקר עלו ליומני הבוקר ושאלו 'מה עם 48 שעות, מה עם הנייה?'. אני לא זוכר מה העליתי בקבינט, אבל אני אומר, אותם אנשים בדיוק שטרפדו כל החלטה רצינית ונחוצה בקבינט הם אלו שעלו ליומני הבוקר עם אותם דברים".
האם יש סיכוי לתהליך ההסדרה, גם אם תיסגר הסדרה כזו, יש סיכוי שזה יחזיק מעמד? "אני לא רוצה להעריך, אני אומר רק שפה יש בלבול בין המונחים, אנחנו לא יושבים מול נורבגיה ושוויץ ומסדירים איתם דברים, יש ממול ארגון טרור ואנחנו למעשה קנינו בכסף קטארי שקט לטווח קצר, במחיר של פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח הארוך".
