דיני תפילת הדרך, ושאר דברים שצריכים להיזהר בדרך.
הלכה א'
טרם צאתו לדרך יש לתת צדקה, שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו [כלומר שנותנים צדקה ואז הזכות הולכת לפניך ושומרת עליך בדרך].
קרא עוד:
[postim]
יש ליטול רשות מהגדולים שבעיר שיברכו אותו שיצליח בדרכו.
יש להשתדל שילוו אותו אנשים, והמלווה את חבירו כשהוא נפרד ממנו צריך לעמוד במקומו, עד שחברו ההולך יתעלם מעיניו.
המברכים להולך בדרך לא יאמרו לו לך בשלום אלא לך לשלום, שהרי דוד אמר לאבשלום לך בשלום ובסוף הוא נתלה, ויתרו שאמר למשה לך לשלום בסוף הוא עלה והצליח.
כשהוא בדרך יעסוק בתורה, שנאמר ובלכתך בדרך, ויאמר בכל יום איזה מזמורי תהלים בכוונה והכנעה, ויזהר שיהא לו פת עמו אפילו הולך במקום קרוב. גם יש לו ליקח עמו ציצית שמא יפסל משהו בציצית ולא ישיג אחרת ויתבטל ממצווה.
הלכה ב'
לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב, פירוש כשיכנס בערב לבית המלון, יכנס בעוד החמה זורחת, ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו, כמו שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב. והטעם, כי בשעה שמואר הוא רואה את כל הסביבה והנזקים שיכולים לבוא עליו והוא יודע להיזהר מהם.
לא יאכל הרבה כשהוא בדרך.
באכסניא שהוא אוכל שמה, צריך לדקדק אם הבעל הבית ואנשי ביתו כשרים ונאמנים המה.
אם רוצה לאכול בשר במקום שאינו ידוע לו, צריך לחקור ולדרוש היטב מי הוא השוחט, ומי הוא הרב המשגיח עליו, כי בעונותינו הרבים רבה המכשלה, והמשכיל יבין. ומכל שכן ביין, אשר בעונותינו הרבים רבו הפרצות וצריך חקירה ודרישה על כשרות היין.
נ.ב. ההלכות הם רק לעורר, ובשעת מעשה על כל אחד לשאול את רבו.
חופשה נעימה!
