אחד מתלמידי המגיד ממעזריטש שאל אותו פעם: "חז"ל אומרים 'חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה'. איך זה אפשרי? אם התורה מצווה עליי לקבל את הקשיים, להאמין בכל ליבי שבורא העולם יודע מה טוב עבורי, אני יכול להבין ולקבל את זה. אבל לברך? לשמוח בקשיים שהוא העניק לי? איך יכול אדם להגיע לרמה גבוהה שכזו?"
"לך אל תלמידי רבי זושא והוא יסביר לך" אמר לו הרבי.
הלך היהודי לביתו של רבי זושא, דפק על הדלת וביקש להתארח כמה ימים. כשהיה שם הבחין שהמצב בבית מאוד לא טוב. הילדים לא היו בריאים, אין פרנסה והיו ימים בהם אפילו לא היה לחם על השולחן.
ובכל זאת, רבי זושא המשיך לעבוד את בורא העולם מתוך שמחה והתלהבות. רואים עליו שהוא מקיים בכל ליבו את מאמר התלמוד, חשב האורח לעצמו.
אחרי כמה ימים הוא ניגש לר' זושא ואמר לו "הרבי הקדוש ממעזריטש שלח אותי אליך כדי שתסביר לי כיצד ניתן לברך את בורא העולם על הרעה כשם שמברכים על הטובה. אני מבין למה הוא שלח אותי אליך ואני מבקש שתסביר לי. איך זה אפשרי? איך יכול אדם להודות לה' על דבר רע שקרה לו?"
הסתכל עליו ר' זושא בתמיהה ואמר: "הרבי שלח אותך אליי? אני לא מבין למה. איך אוכל לענות לשאלתך? אתה צריך למצוא מישהו שסובל, אדם שרע לו – אולי הוא יוכל לסייע לך, אני לא סבלתי מעולם"
*
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הפגישה המרגשת של האחים עם יוסף לאחר שמתגלה אליהם ועל ההכנות להודיע ליעקב על כך שיוסף חי, התורה מספרת שיוסף שלח לאביו מ"טוב מצרים" ורש"י כותב שעל פי הגמרא שלח יוסף לאביו "יין ישן שדעת זקנים נוחה ממנו" ולפי המדרש שלח לו "פולים גרוסים" ז"א שיוסף שלח ליעקב בקבוק יין מצרי ישן ושק עם פול מצרי טחון, האמת שבמבט ראשון נראה קצת מוזר שזה מה שיוסף בחר לשלוח ליעקב הרי ארץ ישראל נשתבחה בגפנים ובטוח שהיין בארץ יותר משובח וגם פול זה לא בדיוק המאכל הכי מכובד בטח לא כשהוא מגיע טחון ולמה שלח יוסף דווקא דברים אלו?
הרבי מליבואוויטש מסביר שיוסף שלח כאן מסר חשוב ליעקב, יוסף ידע מה תהיה ההרגשה בבית יעקב כשיוודע שיוסף חי, כמובן שמצד אחד תהיה שמחה גדולה אבל מצד שני תתעורר מיד השאלה על אחי יוסף ששיקרו ואמרו "טרוף טורף" ואולי יעקב בכלל יגלה שהם מכרו את יוסף ויתעורר כעס גדול, יוסף רוצה למנוע את כל זה והוא שולח לאבא מסר " דע לך שמרגע שהגעתי למצרים שמתי בצד בקבוק יין שעליו נגיד לחיים כשניפגש, חייתי באמונה שלמה שיש כאן תוכנית אלוקית ויבוא יום ונתאחד מחדש, לכן אין סיבה לכעוס, בנוסף שולח לו יוסף את הפול שדרך בישולו היא דווקא כשמפרידים אותו לחתיכות קטנות, רק אז הוא יוצא עם טעם טוב ובזה יוסף רומז לאביו שעכשיו במבט לאחור הוא מבין את התוכנית האלוקית, בשביל להציל את העולם מהרעב היה צורך להפריד בין האחים ולכן זה התגלגל כך שיוסף נמכר למצריים אבל הנה בסופו של דבר נהיה משנה למלך ובנה תוכנית שבזכותה יש לכולם מה לאכול בשנות הרעב.
יהי רצון שנצליח תמיד לראות את יד השם המכוונת בכל שלב בחיינו, נלמד מיוסף לשמור על השמחה בכל מצב בחיים ובזכות זה נזכה לטוב נראה ונגלה בגאולה שלימה בקרוב ממש.
