מלאכת צידה היא אחת מל"ט מלאכות שנאסרו בשבת.
גדר המלאכה
מהתורה איסור צידה זה רק בבע"ח שמינם ניצודים, כלומר שהדרך לצוד אותו המין כדי להשתמש בבשר, בעור, לשם נוי וכדו'. וכן אין נחשב צידה עד שיצוד את בעל החיים למקום סגור שאינו יכול להישמט עוד מידיו. אולם אם הכניסו לכלוב שעדיין צריך לרדוף אחריו כדי לתופסו – אין זה נאסר בשבת מהתורה.
ומדרבנן אסור לצוד אף בע"ח שאין במינן נצוד, כגון זבובים, ציפורי דרור וכדו'. וכן אסרו אף אם הכניסו לכלוב שלא יכול לתופסו בשחיה אחת ויצטרך באותו החדר לרדוף אחריו כדי לתופסו – ג"כ אסור.
בע"ח איטי או שלא זז ממקומו
אף בע"ח שישן או חולה ואינו זז ממקומו, אסור לצודו בשבת.
וחיה איטית שקל לתופסה, כגון צב או נמלה, י"א שאין בהם איסור צידה כלל ומותר לסגור הצב בכלוב, אבל יש בה איסור מוקצה, ולכן לא יחזיק הצב בידו (שש"כ בשם הגרש"ז אוירבעך). וי"א שגם בהם יש איסור צידה (שבט הלוי, חזו"ע).
ציפור שנכנסה לבית
ציפור דרור שנכנסה לבית, אסור לסגור את חלון הדירה משום צידה דרבנן (משום שאין מינה ניצוד), ואף שאינו יכול לתופסה על ידי זה.
אולם אם רוצה לסגור את החלון מחמת הצינה, ולא יכול לסלקה באופן אחר – מותר (משנ"ב, חזו"ע, שש"כ).
חיות ביתיות
בע"ח ביתי שלא בורח מידי בעליו, מותר להכניסו לכלוב ולסגור אותו בפניו, משום שלא שייך בו צידה. (אולם לא יתפסנו בידיו משום שבע"ח מוקצים הם בשבת). (שו"ע)
ואם דרך הבע"ח לברוח מידי בעליו, אולם גם אם יצא מהכלוב יחזור אליו לעת ערב – אסור לצודו מדרבנן. וע"י גוי מותר. ואם יש לו צד הפסד בבריחתו, או שעושה נזק לאחרים וכן במקום צער בע"ח – מותר. (רמ"א, משנ"ב, חזו"א). ובחזו"ע כתב, שבמקום הפסד שהתירו יכול אף לדחוף לבע"ח בידיים לתוך הכלוב (אבל לא להרים).
ולכן, מי שיש לו בביתו כלוב קטן עם ציפורי נוי, שבורחים מידי בעליהם ואינם חוזרים, יזהר שלא יפתח הכלוב בשבת, משום שלא יוכל לסוגרו אח"כ. ואם צריך לפתוח הכלוב כדי להכניס אוכל וכדו', יזהר שלא לפתוח דלת הכלוב לרווחה, אלא יחסום את היציאה בידו או בגופו באופן שלא יוכלו לברוח.
ואם הכלוב הוא גדול באופן שלא יכול לתופסם מיד, אף אם פתח הכלוב, יכול לשוב ולסוגרו.
זבובים ויתושים
זבובים שעומדים על רשת החלון, או בתוך ארון בגדים ורוצה לסגור את דלתות החלון או הארון, י"א שאסור משום שצד הזבובים בין הרשת לחלון או בתוך הארון. (רמ"א, משנ"ב, אורחות שבת). ואם רוצה לסגור לחלון משום הצינה – מותר משום שצידת זבובים היא מדרבנן. (שש"כ).
וי"א שגם בלא צינה המיקל בזה יש לו על מה לסמוך, וטוב להחמיר ולהפריחם (חזו"ע, ילקו"י).
בע"ח המזיקים
פרעוש או יתוש שיושב על ידו של אדם ועוקצו, ואינו מצליח לסלקו, מותר ליטלו בידיו ולסלקו, משום שצידתו מדרבנן והתירו במקום צער. אבל אסור להורגו. (חזו"ע, אורחות שבת).
בע"ח שנישכתן ממיתה רשאי לצודם ואף מצוה להורגן.
ואם אינן ממיתים אבל נשיכתן קשה כגון עקרבים מזן מסויים רשאי לצודם (בשביל למנוע היזק), ואם רודפין אחריו – רשאי אף להורגן.
ובע"ח שאין עקיצתן חזקה כ"כ, כגון דבורים וכדו' – אסור לצודם בשבת. ואם יש מי שרגיש לעקיצתם, וכן צרעה שבקרבת תינוק, רשאי לצודם ואף להורגם.
להערות והארות ניתן לפנות בדוא"ל: [email protected]
חזק וברוךךך .כבוד הרב