הלכה יומית • יום ד' פרשת כי תצא

הלכה א'

שבח גדול לשב בתשובה שיתוודה ברבים ויודיע פשעיו להם, ומגלה עבירות שבינו לבין חברו לאחרים, ואומר להם אומנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך, והריני היום שב ומתנחם על מעשי. וכל המתגאה ואינו מודיע, אלא מכסה פשעיו אין תשובתו גמורה, שנאמר "מכסה פשעיו, לא יצליח". במה דברים אמורים, בעבירות שבין אדם לחברו. אבל שבינו לבין המקום אינו צריך לפרסם עצמו, ועזות פנים היא לו אם הוא מגלה. אלא שב לפני האל ברוך הוא, ופורט חטאיו לפניו, וטובה היא לו שלא נתגלה עוונו, שנאמר "אשרי, נשוי פשע כסוי חטאה"

קרא עוד:

[postim]

אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו קראוהו, בהיותו קרוב". במה דברים אמורים, ביחיד אבל בציבור כל אימתי שעושין תשובה וצועקים בלב שלם הן נענים, שנאמר "כה' אלוהינו, בכל קוראנו אליו"

הלכה ב'

יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכול, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל; לפיכך חייבים כולם לעשות תשובה ולהתוודות, ביום הכיפורים. ומצות וידוי יום הכיפורים שיתחיל מערב היום קודם סעודה המפסקת, שמא ייחנק בסעודה קודם שיתוודה. ואף על פי שהתוודה קודם שיאכל, חוזר ומתוודה בלילי יום הכיפורים ערבית וחוזר ומתוודה בשחרית, ובמוסף, ובמנחה, ובנעילה. והיכן מתוודה יחיד, אחר תפילתו. ושליח ציבור, באמצע תפילתו בברכה רביעית.

הווידוי שנהגו בו כל ישראל אבל חטאנו וכו', והוא עיקר הווידוי. עבירות שהתוודה עליהן ביום הכיפורים זה חוזר ומתוודה עליהן ביום הכיפורים אחר, אף על פי שהוא מתפלל על אותו החטא, שנאמר "כי פשעיי, אני אדע, וחטאתי נגדי, תמיד"

אין התשובה ולא יום הכיפורים מכפרים אלא עבירות שבין אדם למקום, כגון מי שאכל דבר אסור וכיוצא בזה. אבל עבירות שבין אדם לחברו, כגון חובל חברו או המקלל את חברו או גוזלו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם, עד שייתן לחברו מה שהוא חייב לו, וירצהו.