בחודשים פברואר-אוקטובר 2018 בדק משרד מבקר המדינה סוגיות בהפעלת המערך המבצעי של מד"א בשגרה ובעתות חירום . בנוגע למצב שגרה נבדקו בין השאר הנושאים האלה: זמני ההגעה של ניידות טיפול נמרץ ואמבולנסים למקרים דחופים למטופלים; הסדרת תחום העזרה הראשונה והרפואה הדחופה טרום-בית חולים בידי משרד הבריאות; והתיאום בין מד"א ובין משרד הבריאות בנוגע לתוכנית הלאומית למדדי איכות טרום-בית חולים.
צוות משרד מבקר המדינה הצטרף בזמן אמת לשתי משמרות פעילות באט"ן. בנוגע לעיתות חירום נבדקו בין השאר הנושאים האלה: כוח אדם לאיוש אמבולנסים במד"א בעיתות חירום וגיוס כוח אדם של פיקוד העורף לתגבורו; מספר האמבולנסים הנדרשים בעתות חירום; יחסי הגומלין שבין מד"א ובין חברות האמבולנסים הפרטיות; עדכון תרחיש הייחוס הענפי למערכת הבריאות; מוכנות מד"א לעיתות חירום מבחינת הצטיידות ומלאי מנות דם; מערכת הקשר בין מד"א ובין גופי החירום האחרים ופקע"ר. הבדיקה נעשתה במד"א, במשרד הבריאות, בבתי חולים כלליים שונים ובמחלקת הרפואה של פקע"ר בצה"ל. בדיקות השלמה נעשו במרכז השלטון המקומי, ברשות העליונה לאשפוז ובריאות לשעת חירום, בארגוני הצלה נוספים ; במדור סגל מילואים במפקדת קצין רפואה ראשי, וכן בענף תכנון כוח אדם באגף כוח אדם בצה"ל.
יעדי זמני ההגעה
זמני המענה המיטביים של מערך הרפואה הדחופה טרום-בית חולים נקבעו בוועדת רווח, שהקים משרד הבריאות בשנת 1990, ובמועד ביצוע הביקורת זהו התקן הרשמי. ועדת רווח קבעה המלצות בנוגע לשירותי רפואת החירום ההכרחיים למדינת ישראל למשך עשור, דהיינו עד לשנת 2000. ברבות השנים חלו שינויים בגודל האוכלוסייה בארץ, בפיזורה, בתשתיות התחבורה, בידע הרפואי ובהתפתחות הטכנולוגיה ובעקבותיהם נדרשה חשיבה מחודשת בנוגע להגדרת זמני ההגעה למטופלים, אולם משרד הבריאות לא עדכן את היעדים והמדדים לזמני הגעה למטופלים. לא כל שכן, כשנקרו בדרכו הזדמנויות לעשות כן – הן בעקבות טיוטת המלצות שהעביר לו מד"א בנושא בשנת 2015, והן בעקבות עיסוקו בנושא "הגברת המענה הראשוני להצלת חיים" במסגרת תוכנית לאומית שלו.
זמני ההגעה בפועל
מבדיקה אקראית שביצע משרד מבקר המדינה בנוגע ל-11 ערים, עלה שברובן של ערים אלה עמד מד"א בזמני ההגעה התקניים שנקבעו בשנת 1990. עם זאת, בשתיים מהערים מד"א חרג מהיעד התקני, ולכן במקרים אלו הוא לא סיפק לציבור את רמת השירות המחייבת. בבדיקת זמני ההגעה לאירועים מסכני חיים באותן ערים עלה כי מספר האירועים שבהם לא הגיע אט"ן תוך עשר דקות בממוצע ליום היה אפסי.
חסמים המונעים שיפור בזמני ההגעה
על אף סיכום מ-1981 הנוגע להשתתפות רשויות מקומיות במימון הפעלת אט"ן, זה למעלה מעשר שנים יש רשויות שמעכבות תשלומים עד כדי הפסקת חלקן במימון האט"נים. עבודת מטה לבדיקת הנושא, אותה התחייב משרד הבריאות לבצע בשנת 2015, טרם הושלמה.
ברוב בתי החולים קיימים עיכובים שמקורם בהמתנה להקצאת מיטה במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד), בעקבות כך זמן השהייה הממוצע של אט"ן בבית החולים חרג מהזמן שמד"א מתייחס אליו כמיטבי – כחצי שעה. המשרד לא ניתח את התמונה המלאה של זמני השהייה של אט"נים במלר"דים, ולכן לא הציע פתרון מתאים לבעיה זו; העומס הרב במלר"דים ידוע לכול, והצורך של צוותי המלר"ד לעמוד בהנחיות המשרד ובמדד איכות הנוגעים לקליטת מטופלים במלר"ד, עלולים לתמרץ את צוותי המלר"ד לעכב את קליטת המטופל עד ל"חלון זמן" שנוח להם יותר, כשבינתיים צוות מד"א ימשיך לשהות במלר"ד ולטפל במטופל. עיכוב זה פוגע בזמינות האמבולנסים והאט"נים.
מודל "מד"א בקהילה" שאמור לאפשר אבחנה וטיפול בבית המטופל או בתחנת מד"א ועשוי להפחית להערכת מד"א, כרבע מהפינויים של מד"א למלר"דים וכך להגביר את זמינות צוותי מד"א, טרם הופעל כפיילוט עקב חילוקי דעות בין מד"א לקופות החולים בעניין תמחור השירות.
תרגיל למצב חירום. צילום: פלאש 90
ליקויים בהעלאת מוכנות מד"א לעתות חירום
מאז ינואר 2014 (במשך כחמש שנים) לא ביצע האגף לשעת חירום ולו בקרה אחת על מד"א, כפי שנהג לעשות לפני כן; הנתונים שהאגף מציג למקבלי ההחלטות בדוח "תמונת מצב כוננות וכשירות לחירום" אינם מלאים, ותמצית המנהלים של הדוח אף אינה מפרטת כלל פערים קיימים במרכיבים קריטיים במוכנות מד"א לעתות חירום; אף שסוכם שמשרד הבריאות יפעל כלפי משרד האוצר בנוגע לתקציב הנדרש כדי לגשר על הפערים בתקצוב הצרכים של מד"א בחירום – הוא לא עשה זאת.
היעדר תקציב להכשרת צוותים לטיפול באירוע רדיולוגי : באין הגדרה ברורה בנוגע לאחריות של המשרד למד"א, לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי אם המשרד חייב לממן את תוכנית ההכשרה של צוותי מד"א לטיפול בנפגעים באירוע רדיולוגי בשגרה, ואם כן באיזה שיעור. כתוצאה מכך צוותי מד"א אינם כשירים לטפל בנפגעים באירועים רדיולוגיים.
מחסור במערכות קשר במד"א בעתות חירום: מד"א אינו מחובר למערכת התקשורת הייעודית של גופי החירום השונים (פקע"ר, המשטרה ורשות הכיבוי וההצלה). בכך עלולים להיפגע התפקוד המבצעי של מד"א ויכולת הפיקוד והשליטה של פקע"ר על ניהול האירועים בעיתות חירום.
