הר הזיתים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

התלונות של הירושלמים למבקר: הר הזיתים, תח"צ והביוב בגאולה

כחלק מדו"ח מבקר המדינה מובאים חלק מתלונות תושבי ירושלים על הנעשה בעיר, בין השאר של תושביה החרדיים. בין התלונות: קבצן שעוכב על ידי שוטר ברחבת הכותל, אישה שלא קיבלה מסרון לטלפון, משפחה שלא רצתה לקבל ביטוח לאומי ועוד

כחלק מדו"ח מבקר המדינה על ירושלים שמפורסם היום לרגל יום ירושלים, בוחר המביר לספר את סיפורה של העיר בתלונות. המבקר, בכובעו כנציב תלונות הציבור, ריכז נתונים לגבי התלונות של תושבי ירושלים ותוצאות בירורן בשנים 2016 עד 2018 ויובא תיאור של מבחר מצומצם מן התלונות. "פרק זה מספר את סיפורה של ירושלים מנקודת ראותם של תושבי העיר בכל הנוגע לקשיים ולבעיות שהם נתקלים בהם במגעיהם עם הרשויות", מסביר המבקר.

הר הזיתים

בתלונות שהתקבלו בנציבות הלינו תושבי ירושלים על כך שאין הם יכולים לגשת בבטחה לאזור הר הזיתים. בעקבות פניית הנציבות הודיע מנכ"ל המשרד לשירותי דת שיפעל לשיפור תחושת הביטחון של המבקרים במקום, ובכלל זאת יינקטו הפעולות שלהלן: עמדת ביטחון קבועה של משמר הגבול תוצב בצידו המזרחי של הר הזיתים; תוקם גדר גבוהה באורך כ-1.5 ק"מ לאורך המורדות המזרחיים של ההר; המשרד בשיתוף כל הגופים המעורבים יגבשו הצעה לשיפור דרך הגישה להר הזיתים ולאבטחתה ויעבירו אותה לאישור הממשלה. מעקב שערכה הנציבות בהמשך העלה כי נוסף על הצבת עמדת הביטחון ועל הקמת הגדר (שבנייתה הושלמה), הותקנו באזור עוד מצלמות אבטחה ותאורת לילה היקפית, ואכן חל שיפור ניכר במצב הביטחוני בבית העלמין ובגישה אליו.

נהג אוטובוס תיירים המוביל סיורים בהר הזיתים הלין על כך שהסדרי תנועה לקויים והיעדר אכיפה של חוקי התנועה מקשים מאוד להסיע אוטובוסים באזור ולהחנותם בו. בעקבות זאת עקבה הנציבות אחר הליכי אכיפת הסדרי התנועה באזור. כמו כן, נציגי הנציבות סיירו בשטח עם נציגים מטעם המתלונן, הפיקוח העירוני והמשטרה ובחנו הסדרי תנועה וחניה חלופיים. בעקבות מעקב הנציבות פעל האגף לתחבורה ולפיתוח תשתיות בעיריית ירושלים לשינוי הסדרי התנועה והחניה כדי לשפר את זרימת התנועה באזור ואת סדרי החניה בו.

תחבורה ציבורית

תושבת ירושלים הלינה שאיחור של אוטובוסים בקווי אגד חייב אותה להשתמש במוניות כדי להגיע ליעדה במועד. בעקבות פניית הנציבות בחנה אגד את טענות המתלוננת ומצאה כי הן מוצדקות. אגד התנצלה לפני המתלוננת ואף פיצתה אותה כספית.

בתלונה שהגיש תושב אחר, אשר ביתו סמוך למסוף אגד, הוא הלין על כך שנהגי האוטובוסים אינם מדוממים את המנועים במסוף. לטענתו, הדבר גורם מפגע סביבתי חמור לתושבי הבתים הסמוכים. בעקבות פניית הנציבות חודדו ההנחיות לנהגים והובהר להם כי יש לכבות את המנועים בעת שהייה במסוף.

קשיש המתגורר בדיור מוגן בירושלים הלין על היעדר תחבורה ציבורית נגישה. לטענתו, תחנת האוטובוס הקרובה נמצאת במרחק כמה מאות מטרים מבית הדיור המוגן, וההגעה אליה כרוכה בעלייה. כיוון שהדיירים מתקשים לעלות בעלייה, הם נאלצים להשתמש במוניות. בעקבות התערבות הנציבות החליט משרד התחבורה להפעיל קו אוטובוס שיעבור בסמוך לבית הדיור המוגן.

תחבורה ציבורית. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתלונה אחרת הלין תושב ירושלים שקו האוטובוס המוביל לתחנת הרכבת הקלה בהר הרצל עמוס ושחלים עיכובים בקליטת נוסעים בתחנה זו. במענה לפניית הנציבות הודיע משרד התחבורה כי הוא נוקט צעדים להפחתת העומס בקליטת הנוסעים בתחנה בהר הרצל ולפיזור טוב יותר של הנוסעים.

נוסף על כך פעל המשרד לשיפור ההתאמה בין לוח הזמנים של הרכבת הקלה ללוח הזמנים של קווי האוטובוס המובילים לתחנה והיוצאים ממנה ואף הוסיף קו אוטובוס במסלול החופף חלקית לקו האוטובוס המוביל לתחנת הרכבת, זאת כדי להפחית את העומס בקו זה.

ביוב בשכונת גאולה

תושבת שכונת גאולה הלינה כי ביוב זורם ברחוב מגוריה במשך שבועות, והרשויות אינן מטפלות בכך. היא פנתה לחברת הגיחון בע"מ – חברת הביוב והמים של אזור ירושלים (להלן – חברת הגיחון) ולעיריית ירושלים, אולם כל גוף ייחס את האחריות לטיפול במפגע למשנהו. במענה לפניית הנציבות טענה חברת הגיחון כי מקור המפגע הוא ברשת הביוב הפרטית, שבאחריות תושבי הרחוב, ולכן היא אינה אחראית לטיפול בו.

החברה הסבירה כי בשכונות הוותיקות של העיר תשתית הביוב הפרטית עוברת לעיתים ברחוב, כפי שאירע במקרה מושא התלונה, ועל התושבים לתקן תקלות בתשתית זו. בתגובה לכך מסרה העירייה כי קשה להטיל את האחריות לטיפול במפגע על תושבי השכונה משום שהטיפול מחייב לסגור קווי ביוב מרכזיים, ולשם כך נחוצה מעורבות של חברת הגיחון.

הנציבות הוסיפה ופנתה למנכ"ל העירייה ולמנכ"ל חברת הגיחון בבקשה שימצאו פתרון מהיר לבעיה. בעקבות זאת תיאמו ביניהן עיריית ירושלים וחברת הגיחון את דרכי הטיפול במפגע ותיקנו את התקלה, לרווחת התושבים. הנציבות העירה לשני הגופים כי יש להסדיר טוב יותר את מנגנון התיאום ביניהם כדי לאפשר טיפול מהיר ויעיל בתקלות ביוב עתידיות ולמנוע הישנות של מפגעים חמורים וממושכים.

עיכוב בידי שוטר ברחבת הכותל

מקבץ נדבות בירושלים הלין על כך ששוטר מתנכל לו ומונע ממנו לקבץ נדבות. הוא טען ששוטרים עצרו אותו ליד רחבת הכותל ואזקוהו, וכן שעלבו בו בכינויי גנאי. בעקבות פניית הנציבות בדקה משטרת ישראל את המקרה ומצאה שאחד השוטרים אזק את המתלונן באופן לקוי. בעקבות זאת החליט הגורם הממונה על השוטר לזמנו לשיחת בירור והבהרה. נוסף על כך הונחה אגף המבצעים במחוז ירושלים להדריך את כלל השוטרים בנוגע לנוהלי המעצר במקרים מעין זה. לנוכח טענות המתלונן בדבר אלימות מצד השוטרים, הועבר המקרה לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים.

תלונות ייחודיות מהמגזר החרדי

תושבי ירושלים מן המגזר החרדי פונים לנציבות בתלונות במגוון נושאים. "מקצת תלונותיהם נסובות על תחום החינוך, שלו מאפיינים ייחודיים במגזר זה. על פי נתוני העירייה, גם במגזר החרדי בירושלים חסרות כיתות לימוד רבות. כפי שעלה בבירור תלונות בנציבות, מחסור זה נובע בין היתר מכך שרוב הציבור החרדי בוחר, משיקולים דתיים ותרבותיים, לשלוח את ילדיו למוסדות חינוך שאינם רשמיים, שהבעלות עליהם בדרך כלל פרטית", כותב המבקר.

למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

סיבה שנייה לכך היא שינויים דמוגרפיים מהירים בשכונות בעיר. ככלל, האחריות לספק מבנה למוסד חינוך שאינו רשמי מוטלת בעיקרה על הבעלות של מוסד החינוך, כחלק מתהליך הרישוי של המוסד. אף על פי כן, בעלויות של מוסדות חינוך רשאיות להגיש בקשות להקצאת מבנים לצורכי חינוך לוועדת ההקצאות של הרשות המקומית. הוועדה דנה בכלל הבקשות להקצאת מבנים שהובאו לפתחה ובוחנת את צורכי מוסד החינוך וצורכי ציבור אחרים שעבורם הוגשו בקשות.

בנציבות התקבלו במשך השנים תלונות שונות על עיריית ירושלים בעניין הקצאת מבנים לצורכי חינוך. במקרה אחד פנה אל הנציבות מתלונן שבנותיו למדו במוסד חינוך של מרכז החינוך העצמאי. הוא הלין על כך שלקראת פתיחת שנת הלימודים הציבה העירייה קרוואנים בחצר בית הספר כדי לפתור את מצוקת הכיתות, וכך צמצמה באופן בלתי סביר את שטח החצר. לטענתו, היו בשכונה מבנים שלא נעשה בהם שימוש מלא, ואפשר היה להשתמש בהם ככיתות לימוד. הנציבות פעלה לקדם הידברות בין העירייה לוועד ההורים של בית הספר, וכך הגיעו הצדדים להבנות בנוגע לבנייה זמנית וקבועה עבור בית הספר, ושנת הלימודים החלה כסדרה.

שירות לבעלי טלפונים ללא מסרונים. "רבים מהאוכלוסייה החרדית נמנעים משימוש במרשתת ובטלפון חכם מטעמים דתיים, ומשום כך אינם יכולים לקבל שירותים מהרשויות באמצעים טכנולוגיים אלה", מסביר המבקר. תושבת ירושלים מהמגזר החרדי הלינה על כך שרשות האוכלוסין אינה מאפשרת להפעיל תעודת זהות ביומטרית שהונפקה לה בלי שתשלח אישור באמצעות קישור הנשלח במסרון.

בירור התלונה העלה כי רשות האוכלוסין ערוכה לטפל גם באוכלוסיות שאינן משתמשות בטלפון חכם, וזאת באמצעות הודעות קוליות. מקבל ההודעה יכול לאשר את הפעלת תעודת הזהות בעת קבלת ההודעה. אם אין הוא מגיב עליה, לאחר שלושה ניסיונות עובר עניינו לטיפול מוקדני רשות האוכלוסין, והם מתקשרים אליו ומשלימים עימו את הליך הפעלת תעודת הזהות הביומטרית בתוך כחודש.

אולם המתלוננת טענה כי לא קיבלה כל הודעה קולית מרשות האוכלוסין, והתברר כי ברשות האוכלוסין היה רשום מספר טלפון שגוי. הנציבות מסרה לרשות את מספר הטלפון הנכון של המתלוננת וביקשה ממנה להשלים את הטיפול בעניינה. בהמשך אישרה המתלוננת כי העניין הוסדר וכי תעודת הזהות הביומטרית שלה הופעלה לשביעות רצונה.

"קבוצות מסוימות בציבור החרדי מסרבות להירשם במוסדות המדינה מטעמים של השקפת עולם, ובכך מוותרות על מימוש זכויות התושב שלהן ועל קבלת שירותים שהמדינה מספקת", כותב המבקר. ויתור זה עלול להביא למצבים ייחודיים. כך, לדוגמה, התקבלה בנציבות תלונה מטעמה של תושבת ירושלים המשתייכת לחסידות שאינה מכירה במוסדות המדינה.

בעבר ביקשה המתלוננת מהמוסד לביטוח לאומי להפסיק לשלם לה קצבת ילדים. בעקבות זאת, מאחר שהמתלוננת נישאה לתושב-חוץ ושהתה רבות מחוץ לישראל, והואיל ואינה מבוטחת בביטוח בריאות, סבר המוסד לביטוח לאומי כי אינה תושבת ישראל. השינוי במעמדה הביא לחיוב שגוי בהחזר קצבאות הילדים ששולמו לה בעבר. בעקבות התערבות הנציבות הכיר המוסד לביטוח לאומי במתלוננת כתושבת ישראל והחזיר לה כספים שגבה ממנה ביתר. כמו כן, הסכימה המתלוננת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלומים נוספים שהיא זכאית להם.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו