נחשף אוסף נדיר הכולל שני קלסרים המכילים, בין היתר – מכתבים בכתב יד ומודפסים, חתימות, חותמות, מעטפות רשמיות, ניירות מכתבים, מהאדמורי"ם רבי מרדכי שלום יוסף ובנו רבי אברהם יעקב, הארכיון הנדיר וכן מכתבים נוספים מגדולי ישראל, כתבי יד וספרים חשובים, פריטי יודאיקה ועוד מוצעים בימים אלה למכירה בבית המכירות צולמנס בירושלים.
על גוף הקלסרים כיתוב בכתב יד קודש האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף, חלקי ספרים מספריית האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף, חלקם בחתימות האדמו"ר רבי אברהם יעקב. ספר יין לבנון – בדף הפורזץ, חתימת יד קודשו של האדמו"ר הקדוש והטהור רבי אהרן פרידמן, חתימות בכתב יד קודשו נדירות ביותר! ככל הידוע לא נראה כדבר הזה במכירות!
האדמו"ר הקדוש והטהור רבי אהרן פרידמן – (תרל"ז – תרע"ג) היה האדמו"ר (השלישי) בחסידות סדיגורה. ה"קדושת אהרן". נולד בסדיגורה לרבי ישראל פרידמן ולאסתר בתו של רבי יצחק מבוהוש. נקרא על שם אבי סבתו, רבי אהרן פרלוב, ה"בית אהרן" מקרלין. נישא לשרה שיינדיל רויזה בת רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין.
לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ז הוכתר לממלא מקומו וכאדמו"ר השלישי לחסידות סאדיגורה. רוב חסידיו של אביו פנו אליו, אך לאחר 6 שנים, בגיל 36 הוא נפטר. נקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בסאדיגורה. בנו בכורו ויחידו, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן הוכתר לממלא מקומו מיד אחד הלוויה, על ידי האדמו"ר רבי יצחק מבויאן. בשנת תרע"ד, שניים מחסידיו הוציאו את דברי תורתו בספר "קדושת אהרן", בהסכמת בנו רבי מרדכי שלום יוסף מסאדיגורה.
בנו – האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן – (תרנ"ז – תשל"ט). היה האדמו"ר (הרביעי) בחסידות סדיגורה. נולד בסדיגורה לרבי אהרן פרידמן, בעל "קדושת אהרן", מסדיגורה. בהיותו כבן 16 שנים הוכתר לכהן כאדמו"ר, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה יחד עם שאר אדמו"רי רוז'ין. לאחר המלחמה היה פעיל באגודת ישראל, ובכנסייה הגדולה הראשונה.
בהיותו בן 26 בלבד, מונה לחבר ב"ועד הפועל העולמי" של אגודת ישראל ולנשיא קרן התורה. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בשנת תרפ"ה החל לשלוח חסידים לארץ ישראל, ובשנת תרצ"ג הוא ביקר בארץ ובל"ג בעומר הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון.
בכנסייה הגדולה השלישית בשנת תרצ"ז היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים. באדר תרצ"ט (1939) עת ביקר שוב בארץ ישראל, ביקר את דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, ובבואו לצאת ביקש האדמו"ר מהוסיאטין לראות את הדרכון שלו, כשנתן לו את הדרכון, לקח האדמו"ר מהוסיאטין את הדרכון ושמו בכיסו ולא החזיר לו אותו, בכדי שלא יוכל לחזור לאירופה, וכך הוא ניצל מהשואה, ואף הצליח להעלות את בני ביתו לארץ טרם פרוץ השואה.
האדמו"ר הקים את בית מדרשו בעיר תל אביב, והמקום הפך לאבן שואבת, ורבים נושעו מברכותיו. בשנות השואה ערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל בעניין מצב יהודי אירופה. לאחר השואה פעל למען הניצולים ובין היתר התכתב עם הנציב העליון ונפגש עם חיים משה שפירא בנידון. נפטר בגיל 83 בכ"ט בניסן תשל"ט, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. דברי תורתו על התורה ועל המועדים הופיעו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי".
בנו – האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן – (תרפ"ח, 1928 – תשע"ג, 2013) היה האדמו"ר (החמישי) מסדיגורה וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
