הלכה יומית • יום ה' פרשת כי תבוא

לרגל חודש אלול אנו נלמד במדור 'שונה הלכות', את הלכות תשובה להרמב"ם

הלכה א'

חמישה דברים העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא שהוא חוטא והוא מדמה שאין זה חטא; ואלו הן, האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה שזה אבק גזל, והוא מדמה שלא חטא ויאמר כלום אכלתי אלא ברשותו. והמשתמש בעבוטו של עני שהעבוט של עני אינו אלא כגון קרדום ומחרשה, ויאמר בליבו אינם חסרים לו, והרי לא גזלתי אותו, ובאמת העני זקוק לזה. והמסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר לא עשיתי כלום והוא אינו יודע שראיית העיניים עוון גדול, שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם". והמתכבד בקלון חברו אומר בליבו שאינו חטא, לפי שאין חברו עומד ולא הגיעה לו בושת, ולא ביישו אלא סיפר מעשיו הטובים וחכמתו למול מעשה חברו או חכמתו, כדי שייראה מכללן שהוא מכובד וחברו בזוי. והחושד את הכשרים אומר בליבו שאינו חטא, לפי שהוא אומר מה עשיתי לו, וכי יש שם אלא חשד שמא עשה או לא עשה, והוא אינו יודע שזה עוון שמשים אדם כשר בדעתו כבעל עבירות.

קרא עוד:

[postim]

חמישה דברים העושה אותם יימשך אחריהם תמיד, וקשה לפרוש מהם, לפיכך צריך אדם להיזהר מהן שמא יידבק בהם, והם כולם דעות רעות עד מאוד; ואלו הם, רכילות. ולשון הרע. וכעסן. ובעל מחשבה רעה. והמתחבר לרשע מפני שהוא למד ממעשיו, והן נרשמים בליבו, הוא שאמר שלמה "ורועה כסילים, ירוע". (וכבר חיברנו בהלכות דעות דברים שצריך כל אדם לנהוג בהן תמיד, קל וחומר לבעל תשובה).

כל אלו הדברים וכיוצא בהם אף על פי שמעכבים את התשובה, אינם מונעים את התשובה, אלא אם עשה אדם תשובה מהן הרי זה בעל תשובה, ויש לו חלק לעולם הבא.

הלכה ב'

רשות כל אדם נתונה לו, אם רוצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו, ואם רוצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה "הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע"  כלומר הן מין זה של אדם היה אחד בעולם, ואין לו מין שני דומה לו בזה העניין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא, ממשיך הפסוק ואומר "פן ישלח ידו".

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כיליי או שוע; וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו הנביא אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו