היה פעם אדם עשיר שהיה לו בן עצלן, בכל מקום שהבן ניסה לעבוד פיטרו אותו מיד, פנה האב לחברו וביקש ממנו שיעסיק את בנו והוא ישלם לו, הבן לא אהב לעבוד והחבר נתן לו לשחק ולהשתעשע ובסוף השבוע שילם לו מטבע זהב, הגיע הבן לאבא והראה לו את מטבע הזהב שקיבל תמורת "עבודתו" האבא לקח את המטבע וזרק אותה מהחלון, הבן חייך ולא כעס, שבוע אחר כך האבא לא שילם לחברו והוא זרק אותו מהעבודה, בשבוע שאחרי פנה האב לאדם אחר וביקש ממנו להעסיק את בנו אבל לדרוש ממנו עבודה תמורת הכסף שיקבל, ואכן הבן שלא היתה לו ברירה עבד קשה מאוד, בסוף השבוע בא לאביו והראה לו את מטבע הזהב שקיבל, האבא לקח את המטבע ובא לזרוק אותה אבל אז קפץ הבן והחל לצעוק "אבא לא אל תזרוק עבדתי על זה קשה מאוד" כך לימדו האבא להעריך את העבודה וליהנות מהצלחתו ומעשי ידיו.
בתחילת הפרשה כשמשה מוכיח את עם ישראל הוא פותח בפסוק "אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" כשכוונתו היא שהדרך הרגילה והמהירה ביותר מחורב לקדש ברנע צריכה לקחת אחד עשר יום וה' עשה לכם נס ולכם היא לקחה שלושה ימים, ורק בגלל שקלקלתם נאלצתם להישאר אחר כך במדבר ארבעים שנה.
במילים אלו משה מלמד אותנו שאצל עם ישראל אין אמצע, אם עושים את רצון השם זוכים לנסים גדולים ואם לא מקיימים את רצונו מגיעים למצב הפוך והדרך לוקחת ארבעים שנה.
בגמרא מסופר על וויכוח של רבן יוחנן בן זכאי עם אחד הבייתוסים שהיו מאמינים רק בתורה שבכתב, אותו אחד אמר לרבי יוחנן שחג השבועות חייב לחול ביום ראשון מכיוון שמשה רבנו אוהב ישראל ורוצה לתת לנו שני ימי מנוחה ברצף שנוכל להתענג כפול, אומר לו רבן יוחנן "אם משה רבנו אוהב ישראל למה אחר את עם ישראל במדבר ארבעים שנה" על פניו הויכוח הזה מוזר מאוד, האם רבן יוחנן לא חושב שמשה אוהב ישראל?
אלא שהוויכוח ביניהם הוא הרבה יותר פנימי, אותו בייתוסי שהאמין רק בתורה שבכתב מאמין רק במה שניתן מלמעלה ולא מבין את מעלת עבודת האדם, לכן מבחינתו התענוג האמיתי כאשר נותנים לך מלמעלה חג בצמוד לשבת, רבן יוחנן לעומתו מבין שאהבת ישראל של משה היא הרבה יותר חזקה, הוא רוצה שעם ישראל ישיגו את המדרגות הרוחניות שלהם לא כמתנת חינם אלא בעבודה ויגיעה ולכן אמנם בחיצוניות הישארותם במדבר היתה כעונש על חטאיהם אבל בפנימיות זו היתה הכנה לדבקותם בה' כהכנה לכניסה לארץ ופרי שנאמר עליהם אחרי הארבעים שנה "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"
יהי רצון שנזכה ליישם את שליחותנו בעולם להעריך את העבודה של כל אחד מאיתנו ולהיות שותפים פעילים בהכנת העולם לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
