המוני עם בית ישראל בכל רחבי תבל שרוי באבל ובצער, בהיותו מתאבל היום צום תשעה באב על חרבן בית מקדשנו ותפארתנו, כאשר נוטל כבוד מבית חיינו לפני אלף תשע מאות וחמישים ואחד שנה.
אמש, עם צאת השבת, התכנסו המוני עמך בית ישראל לשבטיו ועדותיו בבתי הכנסיות ובתי המדרשות, לבכות ולקונן יחדיו על חורבן המקדש ועל חמדת ישראל כלי הקודש והמקדש שהיו למדורת אש.
לרחבת הכותל המערבי נהרו רבבות בני ישראל לאמירת מגילת איכה כשמפי כל נשמעה בכאב וביגון התחינה 'עד אנא בכיה בציון ומספד בירושלים', כל קבוצה וקהילה נתכנסה בפני עצמה בישיבה על הארץ כדי לקונן על חרבן הבית בהתאם למסורת והמנהגים בהם נהגו.
אלפים רבים נשארו בסמוך למקום המקדש לאמירת תיקון חצות, ובבכי רב קוננו על עיר הקודש והמקדש שהיה למשסה ולביזה, כאשר שממו דרכי ציון האבלות כששועלים מהלכים להם בהר הקודש.
בהתאם למסורת ימשיכו לנהור רבבות אלפי ישראל לרחבת הכותל המערבי – במשך כל שעות היום, כדי לשהות סמוך ונראה למקום המקדש ולקונן שם בנהי ובכי על חורבנו, כאשר עם ישראל שרוי בגלות המר קרוב לאלפים שנה וזועק במר לבו 'עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר'.
אלפים רבים נוהרים ביום אבל כבד זה לקברי אבות במערת המכפלה בחברון, ול'קבר רחל אמנו' לזעוק את זעקתו של ירמיהו הנביא על הבנים שגלו מעל שלחן אביהם, וכך לעורר זכות אבות לקיום ההבטחה האלוקית של 'ושבו בנים לגבולם' בישועתן וגאולתן של ישראל במהרה.
כמדי שנה לתפילת מנחה וערבית מגיעים המונים רבים לשריד בית מקדשנו ותפארתו 'הכותל המערבי' ושופכים לבם בתחינה ובקשה 'נחם את אבלי ציון וירושלים', כאשר בסיום הצום לאחר תפילת ערבית, מתגלה במלוא תפארתו האהבה והאחווה השוררת בעם ישראל, שבזכותה נזכה להגאל.
לאחר מכן מקדשים המוני העם את הלבנה מתוך תקוה ותפלה כי בקרוב נזכה לנחמת ציון וירושלים. מנהג זה של עריכת 'קידוש לבנה' במוצאי תשעה באב ליד שריד בית מקדשנו הכותל המערבי, היא מסורת שהונהגה ע"י הרה"ק האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע ונמשכת כל השנים ע"י שושלת האדמו"רים הק' לבית לעלוב, כשרבבות מגיעים למקום הקודש בהיותם 'ששים ושמחים לעשות רצון קונם', תוך בקשה ותפילה שבקרוב נזכה לקיום היעוד הגדול 'ויהי אור הלבנה כאור החמה' בביאת משיחנו בב"א.
