בשעות הצהריים (ג') השתתפתי בלוויה של ראש ישיבת מיר. טוב נו, לא רק אני. ליוויתי את הרב נתן צבי פינקל ז"ל בדרכו האחרונה, לצד כמאה אלף מלווים אחרים.
אפשר לחלוק על הנתון שאני מציג, כמובן, אבל גם על פי הערכת המשטרה, 90 אלף איש צעדו היום משכונת בית ישראל להר המנוחות. אם רק נוסיף את המשתתפים הפסיביים שעל גגות הבניינים או על רעפים רעועים במאה שערים, אנחנו מגיעים להרבה יותר ממאה אלף, ולא זה הנושא אליו אני מבקש להפנות את תשומת ליבכם.
עשרות צלמים ועיתונאים ליוו את מיטתו של הרב לאורך כל הדרך. רוב המלווים עשו את כברת הדרך הזו, וזו אכן כברת דרך, רגלית (!). שעות של הליכה תחת השמש הקופחת, פקקים איומים בעיר הבירה, השבתת חלק מתנועת הרכבת הקלה והרבה קווי אוטובוס שבוטלו למספר שעות או שינו את מסלולם.
מאה אלף איש צעדו היום בירושלים. אפילו הציפורים לא הצליחו להבחין בין כביש למדרכה, והנחשול השחור האדיר הזה התקדם לאיטו, ואם הייתם צריכים לנסח דיווח חדשותי בנושא, לבטח הייתם מתפעלים בעל כורחכם: "לא נרשמו אירועים אלימים".
אבל התקשורת נאלמה דום. כותרת ראשית באתר וואלה עסקה בזוגות שלא קיבלו תעודת נישואין בשל עמותת צוהר שהפסיקה לפעול, YNET סיפר על ברלוסקוני, האתר לאנשים חושבים ציטט את סרקוזי פלוס אובמה על התבטאותם נגד נתניהו, ואתר הבית של מעריב עסק באיום האיראני מהזווית הרוסית.
חיפשתי דיווחים על מסע לוויה ענק שעשרות שנים לא נראה כמוהו בירושלים, ונתקלתי, בחלק מן האתרים בלבד, בדיווח לאקוני שהתפרסם בשעות הבוקר אודות פטירתו 'הלא צפויה' של ראש ישיבה בירושלים. זהו.
ובכן, אני לא מצפה לקרוא הספדים מתורגמים מאידיש או להתעדכן אודות פרטיו המדויקים של המסע. אני סמוך ובטוח כי לא אוכל לקרוא שום דבר על מקום קבורתו המדויק ומי נטמן בסמוך אליו ולפני כמה שנים.
כן ציפיתי לקרוא משהו על שינויים בסדרי התנועה, על שיבושים בדרכים, על סגירת חנויות באמצע יום של חול. לראות תמונה מרהיבה של מאה אלף חרדים צועדים ברחוב יחדיו. משהו. קטן. לפחות מבזקון.
ובמחשבה שנייה, אתם יודעים מה? אולי עדיף ככה. אולי כדאי שתתעלמו מאיתנו לגמרי. לא צריך.
