כתב אישום יוגש בכפוף לשימוע נגד מנהלים בכירים ב"רמי לוי תקשורת" וב"רמי לוי שיווק השקמה" שחשודים כי ניצלו לטובתם את תכונות המעקב והאיכון ברשת הסלולרית של החברה, לצורך מעקב אחר אנשים וגורמים שונים – בחברה ומחוצה לה כך הודיעה היום (ראשון) הפרקליטות. בכך, ניצלו המנהלים לרעה את האפשרויות הטכנולוגיות שניתנו ל"רמי לוי תקשורת" על ידי פלאפון, שמארחת על תדריה את "רמי לוי תקשורת", ועברו על חוק הפרטיות.
החשודים בביצוע העבירות הם אופיר אטיאס, מנהל החברה וחתנו של בעל השליטה רמי לוי, שלמה ג'וליאן, אחראי אבטחה בחברה, שמואל לוי, סמנכ"ל בחברת "רמי לוי שיווק השקמה" ואפרים יהודאי, קב"ט ראשי בחברת "רמי לוי שיווק השקמה".
חברת "רמי לוי" קיבלה בשנת 2011 רישיון ממשרד התקשורת למתן שירותי רדיו טלפון נייד, בהתאם לכך התקשרה חברת רמי לוי עם חברת פלאפון תקשורת בע"מ וקיבלה ממנה גישה למערכות הפעלה שונות של פלאפון, בין היתר למערכת המתעדת נתוני תקשורת ומאפשרת להפיק פלטי שיחות ואיכונים. המערכת נועדה לשימושן של חברות תקשורת לצורך מניעת הונאות ולמטרה זו בלבד.
על פי החשד בין 2016-2011 בוצעו מאות בדיקות במערכת, בניגוד למטרת מאגר המידע. לטענת הפרקליטות, "החשודים, איש לפי חלקו, ניצלו לרעה את המערכת על מנת להתחקות, לבלוש ולחקור אודות אנשים, עובדי החברה ושאינם עובדי החברה, בלא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיותם. זאת עשו החשודים לצרכים שונים – אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות ושונות ובאופן שהפך לדפוס פעולה חוזר לבירור עניינים שונים שאותם ביקשה הנהלת החברה או ביקשו הם לברר באמצעות מאגר הנתונים שהופקד בידם".
כך למשל, בשנת 2013 על רקע פריצה לביתו של אטיאס ועל מנת לאתר חשודים בביצועה, ערך ג'וליאן, לבקשתו של אטיאס, בדיקות במערכת על מספרי הטלפון של אנשים שונים. במקרה אחר ביצע ג'וליאן בדיקה במערכת על מספרו של אדם בשל תביעה קטנה שהגיש כנגד חברת "רמי לוי".
החקירה שהחלה ב-2016 בוצעה בידי משטרת ירושלים והרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. גם רמי לוי עצמו נחקר במרץ 2016 בפרשה, ובעקבות זאת הודיעה החברה לבורסה כי "נציגי החברה שיתפו פעולה באופן מלא עם משטרת ישראל ומסרו למשטרת ישראל את כל הראיות והמסמכים שביקשה". עוד טענה החברה אז כי "לא נעשה כל שימוש במערכות המידע שאינו בסמכות או שאינו כדין. החברה סומכת ידיה על גופי החקירה כי יסיימו חקירתם בהקדם וכי מלאכתם תעשה נאמנה".
לגרסת הפרקליטות, "הבדיקות המופיעות בכתב החשדות נערכו שלא למטרה לשמה הוקם המאגר ושבגינה נמסר המידע ומבלי שהתקבלה הסכמתם של הנבדקים, תוך הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם ובאופן המהווה בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, ובניגוד להוראות הדין בדבר שימוש במאגר מידע".
