ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, עמוס ידלין, התייחס הבוקר (חמישי) בראיון 'לרדיו 103' להערכת המצב של אמ"ן, לפיה איראן יכולה לפתח פצצה גרעינית בתוך שנתיים, ולמתיחות בין הרפובליקה האסלאמית לארצות הברית. ואמר כי החיסול של סולימאני מצריך לחשב מסלול מחדש.
ידלין הסביר כי "בהערכה האסטרטגית שהגשנו לנשיא מטעם המכון הצבענו על כך שאיראן היא היריב העיקרי של ישראל ומנהלת את המערכה שלה בשתי זרועות: זרוע גרעינית וזרוע קונבנציונלית המתבססת בסוריה ובונה טילים מדויקים בלבנון ואולי גם בעיראק. אחרי שהצבענו על העלייה בביטחון העצמי האיראני עקב חוסר תגובה האמריקאית, ובגלל ההבנה שטראמפ רוצה לסגת מהמזרח התיכון, הגיע פתאום החיסול של קאסם סולימאני שהצריך חשיבה מחדש. האם האיראנים באמת מסוגלים להכל והאם האמריקאים אכן עוזבים את המזרח התיכון".
ראש אמ"ן לשעבר הוסיף כי יש פערים בין הערכה שלו לבין מה שהוצג בדו"ח של אמ"ן, " בנושא הגרעיני, לומר שאיראן תוך שנתיים מגיעה לגרעין זו לא הדרך הנכונה להציג את הדברים. היא כבר במצב הזה עוד מ-2008. מאז היא הלכה אחורה ולא קדימה. הפתיעה אותי ההערכה הזו, אני הכרתי זמנים קצרים יותר לייצור החומר, אך אין הבדל עקרוני בהערכה של האיום האיראני. הם רוצים להיות במקום הכי קרוב כדי שהם יוכלו לפרוץ קדימה בלי לשלם מחירים".
ידלין הוסיף: "אנחנו תמכנו ביציאה של ארה"ב מהסכם הגרעין, אך שאלתי את עצמי מה נעשה אם האיראנים ידהרו קדימה. זו לדעתי האמירה העיקרית של אמ"ן – להיות מוכנים לכך שהאיראנים יתקדמו. להגדיר קווים אדומים ומה עושים במידה והם נחצים".
בדבריו התייחס על מה שנאמר בדו"ח לפיו צריך להגביר את התקיפות והלחץ על איראן ואמר: "הבעיה היא לא בסוריה, היא בלבנון. אנחנו לפני שנה הצבעתנו על כך שהמב"ם שהיה מאוד מוצלח כנראה מיצה את עצמו. האתגר העיקרי הוא אותם מפעלי דיוק טילים וכמות הטילים המדויקים שמצטברת. צה"ל צריך להחליט מהי האסטרטגיה שהוא יתמודד איתה. זה לא דחוף לחודש הבא, אך אני לא הייתי רוצה שנתעורר ב-2022 כשלחיזבאללה יש מאות ואולי אלפי טילים מדויקים".
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי אמר: "אנחנו במכון בנינו את המודל ולא יודעים להכניס אליו את הפרמטרים המסווגים, המודיעיניים והמבצעיים. את זה צריך לעשות המטה הכללי. אני מקווה שאמ"ן הצביע על זה. האחריות היא בסוף על מי שנמצא בתפקיד. לשמחתי יש לנו אנשים יוצאים מן הכלל במכון. יש לנו את הזמן כי אנחנו לא מתעסקים בביטחון השוטף ובסוף יש לנו תוצרת שאיתה עושים דיאלוג עם גורמים בצבא. זו עוד דעה שמבוססת על המון ניסיון, אך ההחלטה היא בידיהם".
לשאלה האם העובדה שאין ממשלה גורמת לכך שאין אסטרטגיה, וכמה זמן מדינת ישראל בסיטואציה הזו יכולה להמשיך להתעסק בטקטיקה ? השיב ידלין: "דווקא בנוגע לעזה יש אסטרטגיה, שהוא להפריד את יהודה ושומרון מעזה, להגיע להסדרה במחיר מינימלי ולהשתיק את הגזרה. בנוגע לאיראן האסטרטגיה לא מעודכנת בגלל שלוש מערכות הבחירות. היו לנו שני חלומות, שהמשטר יתמוטט בגלל הלחץ הכלכלי, ושהאיראנים יעשו צעד טיפשי וכתוצאה מכך טראמפ יתקוף אותם. אני סבור שהאסטרטגיה המבוססת על שני החלומות הללו לא ריאלית".
לסיכום התייחס ידלין לאפשרות שכתוצאה ממשבר כלכלי חריף באיראן יצטרכו לנסות לשקם להם את הכלכלה ולא ללכת להתפרעות, ואמר: "אלו תרחישי חלום. בואו נהיה ריאלים. בשלב זה המשטר שולט ברחובות ומדכא כל הפגנה. כולנו צריכים להיות צנועים כשמדברים על יציבות משטרית. זה דבר שקשה לחזות אותו. על פי כל האנליסטים המשטר עדיין מאוד חזק. נניח שהאיראנים תחת הלחץ הכלכלי עושים מה שהם לא רוצים לעשות ובאים למשא ומתן על הסכם אחר. האם אנחנו ערוכים לזה? האם נכין איתם את שלושת הנושאים שהפריעו לנו בנושא הקודם? על זה צריך לעבוד".
