למרות שהם אינם נמצאים בקבוצת הסיכון, לפני כשבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על סגירת כל בתי הספר והאוניברסיטאות בישראל בשל החשש מהתפשטות הקורונה. תחילה הבהיר נתניהו כי ההודעה לא חלה על פנימיות, נוער בסיכון וגני ילדים. אך עם המשך התפשטות המגפה, הודיעו כי גם גני הילדים והפעוטונים וילדי החינוך המיוחד יצטרפו למוסדות הלימוד שכבר הושבתו.
בימים שכולנו נמצאים בחרדה מהלא נודע, אולי לא הבחנו במחדל עצוב שקורה עם ילדי החינוך המיוחד, מדובר בילדים מיוחדים גם במובן הפיזי גם במובן הנפשי אשר עוברים תהליכים וטיפולים ארוכים אשר מקדמים אותם במהלך החיים, שוחחנו עם רון נוטקין הורה לילד בן שלוש וחצי על הספקטרום האוטיסטי, שסיפר לנו את ההתמודדות הקשה בימים אלו.
רון מסביר לנו ש"הוצאת ילד על הרצף האוטיסטי משגרת החיים שלו תוביל לנסיגה ודאית מהתקדמות שלו, אי אפשר לחזות כמה תהיה הנסיגה. אבל הנסיגה תתרחש גם תתרחש, ובפרט עכשיו כשאף אחד אינו יודע כמה זמן המשבר ימשך".
"משבר הקורונה פוגע במיוחד בחינוך המיוחד", מוסיף נוטקין ומספר כי, משיחות שהוא ערך עם גורמים בכירים במשרד החינוך וגם עם גורמי מקצוע שונים עולה תמונה עגומה, ויש מסקנה אחת ברורה: לקברניטים במשרדי החינוך והבריאות אין שום תוכנית מגירה לעתות חירום. "בחינוך הרגיל דאגו ללמידה מרחוק, אבל מה עם החינוך המיוחד?". תוהה רון.
בנוסף הוא מפרט כמה צעדים שלא ניתן לעשות בילדי החינוך המיוחד בשונה מהחינוך הרגיל: "אי אפשר לבצע טיפולים בבית. הסביבה הביתית חייבת להיות מנותקת מסביבת הגן עבור ילדים על הרצף, בנוסף, אי אפשר לחזור לטיפולים הפרטיים. הבן שלנו עבר תהליך פרידה מורכב מהמטפלות שלו, והחזרתו מסוכנת כי היא תצריך שוב הפרדה וגם לא ניתן לבצע טיפול מרחוק כמו למידה מרחוק. הטיפולים כוללים משחק פרונטלי. הרעיון לא יעיל ולא ישים".
אבל רון גם גיבש פתרונות למצוקה שנוצרה, והוא נלחם את מלחמתם של אלפי הורים לילדים מיוחדים בכל רחבי הארץ, ההצעה שהגיש למשרד החינוך הוא, "להקצות ולהשמיש את מבני המתי"א (מרכז תמיכה יישובי-אזורי של משרד החינוך) לטובת הטיפולים. בכל עיר מדובר בעשרות ילדים על הרצף. לא מאות ולא אלפים. אפשר לבנות מערכת שעות שתפריד בין קבוצות הילדים כך שהם והמטפלים שלהם לא ייתקלו אחד בשני, ואת הילדים אפשר לחלק לקבוצות של ארבעה (בכל גן תקשורת ישנם שמונה ילדים)".
לשאלתי מה הפתרון שלו, לחשש מוצדק של המטפלים שהילדים ידביקו אותם בנגיף, וכן להפך, משיב נוטקין, כי, "התקופה הקשה מחייבת את שני הצדדים להתעלות על הקושי ולהגיע לשיתוף פעולה מלא, ההורים חייבים להבטיח, שלא להוציא את הילד לגינות או לביקורים אצל הסבא והסבתא, וכן המורים והמטפלים חייבים לוודא שאצלם בבית הם שומרים על ההנחיות ולא חושפים את עצמם לנגיף".
נכון לעכשיו, נוטקין נמצא בבית עד שמאן דהו במשרד החינוך יחליט להרים את הכפפה ולהביא לפיתרון למצב הבלתי מתקבל על הדעת, מי שכן לקחה לידיה את הטיפול במשבר ילדי החינוך המיוחד היא ח"כ החרדית עומר ינקלביץ' מכחול לבן שמנהלת כבר זמן רב מאבק לטובת החינוך המיוחד, והבטיחה גם הפעם לנסות להביא לפתרון לילדים.
בשיחה איתנו מסבירה ח"כ ינקלביץ' כי, "ההורים מתמודדים עם מצב מורכב, כאשר הם נמצאים בבידוד ביתי עם ילד מיוחד בבית שזה מחריף את המצב". ינקלביץ' משתפת אותנו בסיפורה של אמא לילד אוטיסטי שהתעוררה בבוקר לריח קפה חזק, ונחרדה לגלות שבנה רוקן את כל המקרר, שקיות הדגנים, קמח סוכר קקאו כל מוצרי האפיה והתבלינים, פרות ירקות, שתיה, מיץ ענבים, וכל מה שנקרא בדרכו, ישר לכיור במטבח. זה ממוטט נפשית את ההורים.
בתחילת השבוע הביאה ח"כ ינקלביץ' מעל דוכן הכנסת את זעקת הורי ילדי החינוך המיוחד ואת המתווה שהציע רון נוטקין, בנאום במליאה אמרה: "ילדי החינוך המיוחד. הם קבוצה של ילדים שצריכים באמת תשומת לב מיוחדת. בזמן שילדים מסוימים, הילדים שלנו, נמצאים בבתים ואולי יכולים להסתגל ולסבול את המצב, יש ילדים שסובלים. אלה ילדים שזקוקים לטיפולים מיוחדים שהכרחיים לבריאות שלהם, כמו פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, טיפולים פסיכולוגיים ועוד".
ינקלביץ' הוסיפה כי, "עצירה של כל אלה, של כל הטיפולים הללו, יכולה לגרום לנסיגה אצל הילדים האלה, לנסיגה מאוד משמעותית בתפקוד שלהם. ולא רק זה, טיפולים ארוכים יכולים לרדת לטמיון. ההורים מאוד מודאגים מזה וגם הגופים שמטפלים בהם מלאים בפניות. פונים אליהם בלי סוף והם במצוקה קשה. יש פתרונות, פשוט צריך ליישם את הפתרונות האלה. דוגמה אחת ליישום הפתרונות האלה זה להתאים מבנים של משרד החינוך או מתנ"סים למתן טיפולים. כמובן לעשות את זה במרחב הסטרילי ובהתאם להנחיות, אבל חייבים לעשות את זה. צריך לומר שמדובר בעשרות ילדים בכל עיר, כך שאפשר ורצוי וצריך לתת להם את היחס המתאים".
בימים אלו יזמה ח"כ עומר ינקלביץ' פתיחה של "קו חם" שיאגד תחתיו מתנדבים ומתנדבות שיגיעו לעזור להורים, גם בטיפול בילד עצמו וגם בעזרה ככל שנדרש בבית שקורס תחת הנטל, כמובן שהכל יהיה בהתאם להנחיות משרד הבריאות עם כל הציוד הנדרש. "עבורנו זה כמה שעות, להורים זה אוויר לנשמה", מסכמת ינקלביץ'.
לסיום מתייחס נוטקין ליוזמתה של ינקלביץ'. רון מברך אותה על היוזמה המבורכת, ומזכיר את הירתמות של ח"כ ינקלביץ' לטובת ילדי החינוך המיוחד, אך מסתייג מהעובדה להכניס אנשים זרים לתוך הבית, לדבריו, "למצוא מתנדבים שיבואו ויעסיקו את ילדי החינוך המיוחד בבתים שלהם, זה דבר שאסור לעשות איתם, הם לא יגיבו לזה טוב, ילדים בחינוך המיוחד הם מתחברים לאנשים שהם עובדים איתם, אתה לא יכול פתאום אדם זר שיטפל בו, בקטע הזה זה קצת בעייתי".
"משבר הקורונה יסתיים בסופו של דבר. כולם יודעים את זה. אבל הקרב האמיתי שלנו רק יתחיל. שוב. הקרב עבור הילד. ומשרדי הממשלה? זו כבר הרי לא תהיה בעיה שלהם. זו תהיה בעיה שלנו", מסיים נוטקין את דבריו.
פנינו למשרד החינוך לקבלת תגובה, אך זאת לא התקבלה עד פרסום הידיעה. לכשתתקבל נפרסמה במלואה.
אם אתם רוצים לעזור בהתנדבות ולהגיע ולתת כמה שעות עזרה להורים לילדי החינוך המיוחד, תפנו למספר: 0552-761-331
גם אצלנו חלה נסיגה אצל הבן שלנו. ולא רק אצל ילדים עם אוטיזם! יש עוד הרבה הפרעות שמקשות על ההורים. אנא עזרו לנו למצוא פיתרון. המצב בלתי נסבל!!!
כולם שוכחים את הקב"ה ומה שהוא רוצה מאיצנו.
כל הדיון הוא מה עושים כדיי שהעולם הזה שלנו יהיה נסבל עד שהקורונה תעבור מהעולם.
במקום לפשפש במעשים ולראות מה השם רוצה מכל אחד באופן אישי.
כשזה חקרה רק אז הקורונה תלך, לא בגלל תרופה או חיסון.
ואם יש ילד אוטיסט בבית ואני בטוח שזה סיוט ענק, אםילו ילדים אובים ורגילים במצב הזה זה קשה מאוד אז בטח שאוטיסטים וכדומה, אבל אם השם הסיא אצ זה ל ישהו אז הוא יודע נה נכון וטוב בעבור המשפחה הזו.
ואני לא מקיל או מזלזל בקושי, ר אומר את האמת
עם כל הכבוד לילדי
החינוך המיוחד אני כמורה לא אקח סיכון ואגיע לעבוד איתם! יש לי אחריות כלפי עצמי וכלפי המשפחהוהילדים שלי יותר מאשר כלפי הילדים שתחת חסותי בעבודה
מי כמוני שעובדת עם ילדים חנ"מ מודעת לקושי הרב ואף על פי כן אני לא אסכן את עצמי.
חברים לא מבין אתכן מה אתם ילדים קטנים אנחנו במצב חרום לא תמיד הבחירות שלנו הם בין טוב לרע לפעמים צריך לבחור בין טוב לטוב יותר ובין רע לרע פחות.
זו הביטואציה זה לא הזמן לבכות שאין קוטג' במכולת אנחנו במצב שבו נדרשים לעשות בחירות לא קלות אבל מוכרחות.
בסוף אנחנו מעדיפים את ילדי החינוך המיוחד ומוריהם בריאים ופחות מפותחים מחולים ומפותחים.
ילדים בחינוך מיוחד
הם דווקא בהחלט בקבוצת סיכון
הרבה פעמים יש מחלות נלוות ורגישות בריאותית
כמוכ בהחלט עלולים
להדביק הורים ובני משפחה
אני אמא לילדת חינוך מיוחד
הקושי עבור ההורים והמשפחה הוא בלתי יתואר, וקשה לשאת אותו.
יחד עם זאת, יש סיבה לבידוד בו אנחנו נמצאים כיום ולהנחיה להיות רק עם בני אותה משפחה. מפגש של ילד עם שלושה מטפלים, אפילו שכל אחד נחשף לבני ביתו בלבד, מעלה פוטנציאלית את הסיכון שלו להידבק. כנ"ל לגבי מטפלים שפוגשים ארבעה או שמונה ילדים.
עם כל הרצון הטוב לעזור למשפחות ולילדים, זה סיכון שלא נכון לקחת כרגע.