במסגרת עתירה שהגישו הרשימה המשותפת ומרכז עדאללה, מתחו היום (חמישי) שופטי בג"ץ ביקורת על השימוש הנרחב של הממשלה בתקנות לשעת חירום במאבק במגיפת הקורונה, זאת חרף העובדה שהכנסת כבר מתפקדת ויכולה לדון בחקיקה. העותרים הוצגו על ידי עו"ד חסן ג'בארין.
לטענת העותרים, הממשלה אינה יכולה להמשיך להתקין תקנות לשעת חירום, תוך עקיפת הכנסת, כשזו כבר הושבעה והחלה לתפקד. עוד נטען כי יש צורך בהכרזה ספציפית על מצב חירום בשל משבר הקורונה, והממשלה לא יכולה להסתמך בנושא זה על מצב החירום הביטחוני שהוכרז ב-1948, (בשנים האחרונות מקבל את אישור הכנסת כל שנה) ומעולם לא בוטל.
בג"ץ דן היום בעתירות בהרכב מורחב של הנשיאה אסתר חיות והשופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל. נציג היועמ"ש, עו"ד נחי בן אור ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, טען כי חלק מהתקנות הן שינוי של תקנות קודמות בהתאם למצב בשטח ולהתפשטות המגפה, ובוודאי שתיקונים כאלו לא יכולים להיעשות בחקיקה ראשית (של הכנסת).
השופטים לא התרצו, ואמרו כי נכון יהיה לחוקק חוק שיסמיך את הממשלה לפעול במצבים מסוימים. למשל, שהכנסת תקבע להכרזה "על אזור מוגבל" וכן את המשמעויות של הכרזה כזו – ואילו הממשלה תשתמש בסמכות הזו לפי הצורך, ותכריז על אזורים כאלה, כפי שנעשה בבני ברק.
השופט פוגלמן אמר: "כל המדינות האחרות קבעו מסגרת מסוימת. ברור שבמסגרת שנקבעה על ידי המחוקק היא כללית, וועדות השרים יצקו בו תוכן. אצלנו אין מסגרת כללית וכל יומיים מוסיפות תקש"ח. אם אין מסגרת כללית, שום דבר לא יקרה. ראינו שגם חקיקה יכולה להתקדם מהר כשרוצים".
השופט חנן מלצר התייחס לעובדה שהתקנות מעודכנות ללא הליך מסודר של חקיקה ולכן הציבור מתקשה לעקוב. "יש כל כך הרבה ריבוי (של תקנות) אז מאבדים שליטה. שיהיה תקנות שעת חירום ומעקב, אם מאריכים, משנים, מתחלפים בהצעת חוק – מה קורה? יש כאוס בכל הרמות".
עו"ד אביטל סומפולינסקי, שייצגה את הכנסת בדיון אמרה: "אנחנו סבורים כמו היועץ המשפטי לממשלה. עצם העובדה שהקורונה היא מצב חירום אזרחי, לא אומרת מבחינתנו שמצב החירום לא יכול לשאת גם אותה. עם זאת, ככל שמתרחקים מהמוקד של הדבר הזה, יש קושי. אבל לא רק בהיבט של הקורונה, גם בהיבט של הכנסת".
