בכנסת הונחה הערב (חמישי) בידי נציגי סיעות הקואליציה המיועדת הצעות החוק המאפשרות לשרים וסגני שרים להתפטר מחברותם בכנסת, כך שבמקומם ייכנסו הבאים בתור ברשימה. מדובר בהצעת חוק נורבגי רגיל שאינו "מדלג" על מועמדים ברשימה. מטרת הצעת החוק המקורית הייתה לדלג על מועמדים שאינם חברי מפלגת "חוסן לישראל" של בני גנץ ובכך למנוע את כניסתם לכנסת.
על פי התוכנית, חמישה שרים של כחול לבן יתפטרו מהכנסת ובמקומם ייכנסו חמישה ח"כים חדשים על פי הסדר ברשימה: יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מיכל וונש (תל"ם), עינב קאבלה (חוסן לישראל), תהלה נעמה פרידמן (יש עתיד) והילה שי וזאן (חוסן לישראל). להב הרצנו צפוי להיכנס לכנסת אבל לחבור לסיעת יש עתיד –תל"ם. בכחול לבן ניהלו מו"מ עם וונש ופרידמן, והן החליטו להישאר בכחול לבן ולא לחבור לסיעות האם שלהן.
לפי המתווה שנסגר בין הליכוד וכחול לבן, הממשלה הבאה צפויה לכלול יותר מ-30 שרים לפחות. 15 מתוכם יוקצו לגוש שבראשו עומד גנץ, שמונה כ-19 ח"כים – 15 של חוסן לישראל, שניים של סיעת דרך ארץ – יועז הנדל וצביקה האוזר, ושניים של מפלגת העבודה – עמיר פרץ ואיציק שמולי. המשמעות היא שרוב חברי הכנסת של חוסן לישראל ימונו לתפקיד שר או סגן שר, ורק ח"כים בודדים יאיישו את עבודת הכנסת.
במהלך הדיון בבג"ץ על העתירות נגד ההסכם הקואליציוני, המשנה לנשיאת העליון, השופט חנן מלצר, מתח ביקורת על אותו "חוק נורבגי מדלג" – שבסופו של דבר בוטל. "אנשים בחרו לפי סדר. עכשיו אתם רוצים לשנות את כל הסידור", אמר מלצר לנציג כחול לבן. הוא השיב: "בסיטואציה של פיצול מפלגות יכולה להיווצר אנומליה. ח"כ בחר להתפטר על מנת לעבור לתפקיד מיניסטריאלי. המשקל של הקואליציה והאופוזיציה יכול להיפגע". השופט מלצר ענה: "לא לצורך הקפצה של אנשים מחוץ לתור".
ההחלטה תאפשר גם לשרים וסגני השרים בש"ס ויהדות התורה להכניס את הבאים בתור ברשימות. הבאים בתור ברשימת ש"ס הם: בוסו אוריאל מנחם, גזחי ברה ברוך, טייב יוסף, כריהו יעקב אברהם, ולחיאני נהוראי. הבאים בתור ברשימת יהדות התורה: פינדרוס יצחק זאב, חסיד אליהו-ליב, ברוכי אליהו, הרשלר בנימין, ואוחנה דוד.
לבקשת נתניהו: ההשבעה נדחתה ליום א', גנץ משך את התפטרותו מיו"ר כנסת
