אילוסטרציה מעקב על הבתים. צילום: pixabay

בעקבות בג"ץ: הממשלה מקדמת חוק המאפשר לשב"כ במעקב אחרי חולי קורונה

על אף הירידה במספר החולים בנגיף הממשלה פרסמה תזכיר חוק לפיו השימוש באיכונים יוכל להימשך וכדי לבטלו תידרש החלטת ממשלה אקטיבית. האגודה לזכויות האזרח: "תקדים חמור ומסוכן בדרך להפיכה למדינת שב"כ"

הממשלה החלה היום (רביעי) לקדם חקיקה המסמיכה את השב"כ לבצע איכון לטלפונים ניידים של חולי קורונה. תזכיר חוק שפרסמו משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים נועד לאפשר לשב"כ להמשיך להפעיל את מעקב איכוני למאבק בקורונה. זאת למרות שבדיונים האחרונים בוועדת השירותים החשאיים של הכנסת סברו גורמי רפואה שאין הצדקה להמשיך להשתמש בשירות זה.

ועדת המשנה של הכנסת לשירותים חשאיים אישרה את הפעלת השירות לצורך זה עד יום שלישי הקרוב, בכפוף להתחלת תהליך חקיקה, בהמשך לפסיקת בג"ץ לפיה הנושא צריך להיות מקודם בחקיקה ראשית ולא בתקנות לשעת חירום.

לפי תזכיר החוק שפורסם, החוק יהיה מוגדר כהוראת שעה שתהיה תקפה לשלושה חודשים בלבד, וניתן יהיה להאריכה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים. כמו כן, הממשלה תמנה צוות שרים שיכלול את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר המשפטים אבי ניסנקורן וייתכן שגם שרים נוספים, כדי לבחון את הצורך בהסתייעות בשב"כ.

הצוות ימליץ לממשלה אם מצב החירום הבריאותי מצדיק את האיכון, והיא תאשר את השימוש במעקבי האיכונים של שב"כ, כפי שנעשה עד היום. ההצעה מחלישה את הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות זו שנעשה עד היום באמצעות ועדת השירותים החשאיים של הכנסת. כיום הממשלה צריכה לקבל את אישור הוועדה שבה חברים גם גורמי אופוזיציה, אך התזכיר קובע כי הכרזת הממשלה על מצב החירום "תונח על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון, אך לא מחייב את אישורה".

האגודה לזכויות האזרח מסרה כי היא מתנגדת נחרצות לתזכיר החוק, "השימוש ביכולות המעקב של השב"כ לצורך שאינו ביטחון מסכל הוא תקדים חמור ומסוכן בדרך להפיכה למדינת שב"כ, שבה מעקבים אחרי אזרחים תמימים יהפכו לעניין שגרתי ומתמשך". עוד נמסר מהאגודה כי "אנו קוראים לממשלה לא לחצות את הרוביקון, ולא להיות הדמוקרטיה היחידה בעולם שמשתמשת בשירות ביטחון חשאי למעקב אחרי אזרחים בחסות הקורונה. דומה שהממשלה היוצאת התאהבה בשימוש בשב"כ, ובמשך חודשים לא ערכה כל בדיקה של ממש לחלופות, וזאת למרות דרישת ועדת המשנה לשירותים חשאיים ודרישת בג"ץ להשתמש בחלופות אזרחיות ולא בשב"כ".

כזכור, בפסיקת בג"ץ הזהירה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות כי "עלינו לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעמם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה".

בפסיקה שהתקבלה בעקבות העתירות שהוגשו נגד הפעלת אמצעי האיכון של שב"כ כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה, קבע בית המשפט כי מהיום (30 באפריל) "לא ניתן יהיה להסמיך את שב"כ לסייע בהתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה באמצעות המנגנון הקבוע, וכי ככל שמבקשת המדינה להמשיך ולהסתייע באמצעים המצויים בידי שב"כ, עליה לפעול לצורך עיגון הסמכה כזו בחקיקה ראשית. ככל שיותנע הליך חקיקה, ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף שלא יעלה על שבועות ספורים על מנת לאפשר את השלמתו של הליך זה".

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

למה תמונה של מצלמות באנגליה ?
נו חבראה ב JDN, הראו לנו קצת מקצועיות.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו