הלכה א'
גדולה מצות ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה בה את כל המצות כולן, שנאמר, 'וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה", ציצית בגימטריא ת"ר, ח' חוטין וה' קשרים הרי תרי"ג.
קרא עוד:
[postim]
לכן צריך כל איש להיות נזהר, שיהיה לו טלית קטן, שיהא מלובש בו כל היום, ויהיה של צמר רחלים לבן, וגדול כשיעור, דהיינו ג' רבעי אמה באורך וחצי אמה ברוחב, ויש אומרים אמה על אמה. ואותם שעושים את הטלית קטן תפור מן הצדדים, צריכים ליזהר שיהיה מן כל צד פתוח, רוב הנראה לעיניים, ואפילו על ידי קרסים לא יחובר.
גם יהא כל אדם נזהר שיהיה לו טלית גדול בציצית, שיתעטף בו בשעת תפלה, ויהדר שיהיה לו טלית נאה, וכן כל המצות צריך לעשותן בהידור בכל מה דאפשר, דכתיב, 'זה קלי ואנוהו', ודורשים, התנאה לפניו במצות, וידקדק לקנות ציצית מאיש נאמן, שיהיה בטוח שנעשו בטוויה ובשזירה בפירוש לשמה וכמצותם, ויהיו ארוכים כשיעור.
מי שאי אפשר לו אלא בטלית של פשתן, שאי אפשר לעשות בו ציצית של צמר משום איסור שעטנז, יש מי שאומר שיעשה כנפות של עור, ובהם ציצית של צמר, ויש חולקים עליו שלא לעשות כן.
הלכה ב'
הנקב שמכניסים בו את הציצה, לא יהא רחוק משפת הבגד, הן באורך הן ברוחב, יותר מן שלשה אגודלים, (יש אומרים דגודלים אלו מודדים במקום הקצר שבאגודל, דהיינו בראשו במקום הרחב, ונכון להחמיר כן), כי למעלה משלשת אגודלים, לא מקרי כנף הבגד אלא בגד. ואם עשה את הנקב למעלה משלשה אגודלים, אף על פי שכשקושר את הציצה, מושך את הקשר, ומקמיט מן הטלית עד שבא הנקב למטה, מכל מקום פסול. ואם לאחר שתלה את הציצה בנקב, שהוא למעלה מן השיעור, חתך בנקב כדי שתתלה הציצה למטה מג' פסול משום 'תעשה' ולא מן העשוי. וגם לא יהא הנקב קרוב לשפת הבגד, בין באורך בין ברוחב, פחות מכשיעור שיש מן הקשר האמצעי של אגודל, עד סוף הצפורן, כי למטה מזה גם כן לא מקרי כנף אלא תחת הכנף. ואם היה הנקב רחוק כשיעור, אלא שעל ידי משיכת הקשר, נקמט שפת הטלית, ואין בו כשיעור, מכל מקום כשר. והחוטים שהם בשפת הטלית ואינם ארוגים, יש ספק אם נמדדים לשיעור זה או לא, על כן צריכים לחתכם משם, קודם קשירת הציצית. בטלית קטן, נוהגים קצת לעשות, שני נקבים זה אצל זה כמו צירי, ומכניסים בשניהם את הציצית, והן תלויות על הטלית מבחוץ.
אם בשעת קשירת הציצית, היה הנקב רחוק כשיעור, ואחר כך נקרע קצת הנקב, או שפת הטלית, עד שהציצה היא בפחות משיעור הריחוק מהקצה, לא נפסלה בכך. כי לא הקפידה התורה, שלא תהא הציצה תחת הכנף, אלא בשעת עשייה, שנאמר, 'ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם' וגו'. ומכל מקום לכתחילה טוב לעשות אימרא (אוברלוק) סביב הנקב, וכן בשפת הטלית, שלא יפחת משיעור קשר אגודל.
