מחקרים בינלאומיים ובהם דוח OECD (11.6.2020) הצביעו על שורה של מאפיינים ובעיות שבגללם צעירים עלולים לסבול במיוחד במשבר הקורונה: נוטים לעבוד בעבודות לא סטנדרטיות כמו משרות חלקיות או זמניות, בסיכון גבוה יותר לקבל שכר נמוך במקביל לסיכוי גבוה יותר להיפלט משוק העבודה (פי 2.5 להיות מובטלים לעומת קבוצת גיל 64-25) – וכך, עם הירידה בהכנסות, אלה מהצעירים שאין להם גב משפחתי נמצאים בסיכון מוחשי ומוגבר לרדת מתחת לקו העוני.
הדאגה העולמית גוברת על רקע השלכות משברים קודמים כמו משבר 2008 בעולם: צעירים בעלי השכלה נמוכה נפגעו הכי הרבה ונשארו בשיעורי אבטלה גבוהים, רבים הפכו ללא פעילים כלכלית, והתאוששותם לאחר המשבר הייתה איטית לעומת קבוצות אחרות. צעירים עם היסטוריית אבטלה צפויים לאפשרויות פיתוח קריירה מוגבלות ונמצאים בסיכון לשכר נמוך לאורך כל הקריירה שלהם.
על רקע זה, בישראל כבר מתעורר חשש כי משבר הקורונה ישפיע באופן קשה על הצעירים; שיעור החזרה לעבודה עד סוף מאי מבין הנרשמים בתקופת המשבר שגילם עד 24, עומד על 20% בלבד.
ההסבר לחזרה המועטה יחסית של צעירים לעבודה נעוץ ככל הנראה במקצועות שבהם הם עוסקים, ובייחוד בתחומי המסעדנות, המזון והאירועים, המתמודדים עם קושי רב ומתמשך יותר לחזור לשגרה לנוכח המגבלות על המשק. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), הייתה קפיצה חדה בשיעור הנרשמים מהתחומים הנ"ל – מ-2.3% בינואר-פברואר ל-15.6% במרס-אפריל. גם ביתר קבוצות הגיל אמנם נראתה עלייה בנרשמים מתחומים אלה (מסעדנות, מזון ואירועים), אך בשיעורים נמוכים יותר (מ-2.4% ל-5% בקרב כל מי שמעל גיל 25). מקצוע נוסף שנרשמה בו עלייה בכל קבוצות הגיל, אך בולטת יותר בקרב צעירים עד גיל 24, הוא המכירות (14.7% מנרשמי מרס-אפריל שגילם עד 24, 8.6% משאר הקבוצות הגיל). מקצועות ההוראה, חינוך והדרכה נמצאים במקום ה-3 ברשימת המקצועות הנפגעים של הקבוצה הצעירה ביותר, אך עם זינוק ושיעור דומה לשאר האוכלוסייה (שם תחומים אלה עומדים בראש רשימת היקפי הנפגעים מהמשבר).
בחודשי שיא המשבר, מרס-אפריל, זינק שיעור הצעירים עד גיל 34 מבין הנרשמים בשירות התעסוקה ל-47.6% – לעומת 41.7% מבין נרשמי ינואר-פברואר (החודשיים לפני המשבר). הן במרס והן באפריל, קבוצת הגיל 34-25 הובילה במספר ובשיעור הנרשמים. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), שיעור הנרשמים קפץ מ-10.2% בחודש ינואר ל-18.4% בחודש מרס, והמשיך לעלות באפריל ל-19.6%.
סיבת הרישום העיקרית בקרב כל קבוצות הגיל במרס-אפריל 2020 הייתה חל"ת, אך יש לשים לב לכך שככל שקבוצת הגיל צעירה יותר, שיעור היוצאים בה לחל"ת היה נמוך יותר. בקרב קבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), היה גם שיעור הפיטורין נמוך לעומת קבוצות הגיל האחרות (5.3% לעומת 7.8%-6.3% בשאר הקבוצות). מנגד, בקבוצה זו, שיעור המתפטרים ואלו שציינו סיבות אחרות (לדוגמה, עובדים בשכר נמוך או כאלה שאינם עובדים / מחפשים עבודה) היה גבוה יחסית. מידע זה כפי הנראה מחזק את המאפיינים של צעירים בשוק העבודה, כעובדים במשרות לא יציבות ובשכר נמוך.
משבר הקורונה גרם לעלייה בשיעור דורשות העבודה הנשים בכל קבוצות הגיל – בין היתר בשל שיעורן הגבוה בתעסוקה במקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה. הזינוק החד ביותר נרשם בקבוצת הגיל הכי צעירה (עד 24) – מ-47.8% בינואר-פברואר ל-60.6% במרס-אפריל. עליות משמעותיות בהירשמות נשים חלו גם בשתי קבוצות הגיל המבוגרות יותר בשוק העבודה (45 ומעלה).
במחוזות ירושלים, המרכז ותל-אביב, הייתה עלייה בהרשמה בכל קבוצות הגיל במרס-אפריל, אולם העליות החדות ביותר נראו בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24): בירושלים מ-11.9% בינואר-פברואר ל-19% במרס-אפריל, במרכז מ-15.8% ל-23.8% ובתל אביב מ-8.3% ל-14.6%/
החשש של שירות התעסוקה הוא כי משבר הקורונה הולך ומעצים את בעיית הצעירים בשוק העבודה בישראל – שכבר הייתה קיימת. לפי עיבוד של נתוני הלמ"ס על ידי שירות התעסוקה, בין השנים 2017-2012 התחוללו שני תהליכים סותרים בקבוצות הצעירות בשוק העבודה בישראל (לפני המשבר): מצד אחד, עלייה בשיעור התעסוקה, בדומה לכלל קבוצות הגיל. אך מצד שני, ובשונה מקבוצות הגיל האחרות, נראתה גם עלייה בשיעור הצעירים עד גיל 34 שאינם פעילים כלכלית (במיוחד בקבוצה הצעירה ביותר – עד 24).
העלייה בשיעור האנשים שאינם פעילים כלכלית מצטרפת לנתונים על צעירים אשר 'אינם נמצאים בהשכלה, הכשרה או תעסוקה' (NEET""), ששיעורם בישראל עמד ב-2018 על 13.3% – גבוה ביחס לרובן הגדול של מדינות ה-OECD. מדיניות יעילה מחייבת התייחסות ייחודית לצרכיהם ואתגריהם הייחודיים של צעירים בשוק העבודה הישראלי.
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: "יש להכין תוכנית תקציבית לשילוב דור העתיד של מדינת ישראל, שנמצא בבעיה תעסוקתית חמורה. בתקופה זו, ישנו מחסור של עשרות אלפי עובדים בתעשייה בשכר הוגן, כמו גם מחסור גדול של מתכנתים בתחום ההייטק, ויש להתאים בין המובטלים לבין צרכי המשק. יש לתקצב בדחיפות קידום תעסוקתי, דרך הסבות מקצועיות לתחומי התעשייה וההייטק. אני מעריך, שלאחר משבר הקורונה, אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. חייבים להיערך מבעוד מועד עם תוכניות להשבת עובדים למעגל העבודה, ולכן, הנחיתי את משרדי, להכין תוכניות להחזרת עובדים המונית למעגל העבודה בדגש על הסבות ייעודיות לתעשייה והייטק. מחלת הקורונה היא מחלה קשה, אך מחלת האבטלה קשה לא פחות".
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "עוד לפני משבר הקורונה, מצאנו שנוצר פיצול בין שתי קבוצות בקרב הצעירים בישראל, שיש לתת עליו את הדעת: הקבוצה האחת – צעירים המשתלבים טוב יותר בשוק העבודה, ומולה – קבוצת צעירים המתמודדים עם קשיי השתלבות גדולים יותר. הפיצול בא לידי ביטוי כיום בשיעור הגבוה יחסית של צעירים שהגישו תביעה לדמי אבטלה בזמן המשבר, ובחזרתם האיטית יותר לעבודה. עלינו להתריע שהמשבר עלול להוביל לתת-תעסוקה, במיוחד בקרב צעירים בעלי רקע כלכלי-חברתי נמוך יותר בתחילת דרכם המקצועית, המתמודדים ממילא עם חסמי כניסה למשרות התחלתיות ועלולים להידחק מחוץ למעגל העבודה. תוכנית החירום הלאומית שגיבשנו לצמצום ממדי האבטלה אשר ממתינה לתקצוב, ומערך ההכשרות המקצועיות וחיזוק המיומנויות התעסוקתיות, יוכלו לסייע להם לצלוח תקופה מורכבת זו ולהתמודד עם האתגרים של שוק העבודה העתידי".
