בנק ישראל העריך היום (שלישי) שהסיכון ליציבות הפיננסית בישראל בתקופה זו הוא בינוני עד גבוה. זאת בעקבות השלכות משבר הקורונה והחשש מעלייה בתחלואה. מדוח היציבות הפיננסית התקופתי שמפרסם הבנק עולה שתרחיש הסיכון העיקרי הוא התגברות התחלואה, מגבלות תנועה וסגר ועמם החמרה נוספת בפגיעה בפעילות הכלכלית.
"מגיפת הקורונה", נכתב בדו"ח, "שהתפרצה במחצית הנסקרת, אתגרה את המערכת הפיננסית באופן קיצוני. בזכות מצבו הטוב של המשק בתחילת המשבר – שהתבטא בשיעורי אבטלה נמוכים היסטורית, צמיחה מתמשכת מעל לשיעור הצמיחה הפוטנציאלי, רמת עמידות גבוהה של רכיבי המערכת הפיננסית ופיקוח הדוק עליה – המערכת הפיננסית מכילה את האירוע וממשיכה לתפקד".
הדו"ח מגלה כי ישראל ניצבת מתחת לממוצע מבין המדינות שהעניקו תמיכות למשק, הן במענקים לאזרחים וסיוע לעצמאים ולחברות והן במתן ערבויות להלוואות ופתיחת קרנות מיוחדות להלוואות.
ההשוואה נעשתה לפי שיעור התמיכה בכל מדינה יחסית לתוצר המקומי הגולמי שלה (תמ"ג). לעומת כ-11.5% של סיוע יחסית לתוצר באוסטרליה, כ-11% בסינגפור, כ-9.8% בארה"ב, 8% בתאילנד ו-7% בניו זילנד, התמיכה בישראל במחצית הראשונה של שנת 2020 הסתכמה רק בכ-3.7%, בדומה לפולין, ברזיל, שוודיה, בריטניה ומלזיה, שם נעה התמיכה בין 3.6% ל-3.9%.
גורם במשרד האוצר תקף את בנק ישראל בתקופה: "הופתענו מחוסר המקצועיות של בנק ישראל. הנתונים שלהם לא קשורים לכלום, מדובר על חוסר אחריות ושגיאה מובהקת. גודל החבילה בישראל גבוה יותר מהממוצע ב-OECD. בהשוואה בינלאומית מדובר בהיקף מאוד נרחב של סיוע ביחס לתוצר. עלינו מ-7.4% ל-13.9%. אנחנו מקווים בשביל עם ישראל שדיוני הריבית נעשים בצורה יותר מקצועית ורצינית מהפרסום האחרון של בנק ישראל".
