פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמר היום (שישי) לסוכנות אי-פי כי הוא מצפה שהסגר הנוכחי יחזיר את התחלואה לרמות "נוחות" במהלך החודש הבא. "יש אי-ודאות רבה", אמר גמזו, "ועליך לקבל החלטות שמשפיעות על חיי אנשים, הרגלים, החיים החברתיים והמחייה – שכר והכנסה, עסקים. כל החלטה שתיקח היא לא החלטה רפואית – זו החלטה כלכלית-חברתית".
הוא ציין גם "ניהול רע" של הממשלה, אך לא האשים ישירות את ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני מאמין שהוא, כמו רבים אחרים, לא הבין שיציאה מהסגר חייבת להיות מאוד זהירה והדרגתית", אמר גמזו, "אף איש מקצוע מתוך המשרד או הממשלה הניף דגל אדום. לפעמים ראש ממשלה צריך את זה".
עוד הוסיף כי ההחלטה על החמרת הסגר העמיקה את תחושת התסכול בקרב הציבור הישראלי שנפגעו קשות מהמשבר הכלכלי בעקבות הסגר הראשון ואמר כי חוסר ההחלטיות בהליך קבלת ההחלטות הותיר בלבול רב בקרב האזרחים. במהלך הראיון אמר גמזו כי למרות ששאר המועמדים לתפקיד ממונה הקורונה חששו כי לא יקבלו מספיק סמכות לקבוע את מדינות החזרה לשגרה, הוא היה בטוח כי הוא יוכל לבצע את העבודה במסגרת המגבלות.
לטענתו יש מספר סיבות לרמת התחלואה הגבוהה במדינה – העובדה כי הישראלים לא התייחסו ברצינות לנגיף וחזרו לשגרת חייהם במהירות עם הסרת המגבלות בתום הסגר הראשון, פתיחה מחודשת של מערכת החינוך, אותה הגדיר בתור "כישלון תחת חסותי" וההתנהלות הלא טובה של הממשלה.
לדבריו, אם לא תחול התפתחות יוצאת דופן, הוא מתכנן לחזור לניהול בית החולים איכילוב בתל אביב בחודש נובמבר. בראיון, הוא קרא למי שיחליף אותו בתפקיד לראות את המשבר ממלחמה ממושכת, ללא פיתרון מהיר. "זו עבודה קשה", אמר, "אל תכריזו על ניצחון, אל תצהירו על כישלון. התקדמו והמשיכו להילחם".
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי הביע ספק ביכולת של הסגר הכללי שיחל בצהריים להוביל לירידה משמעותית בתחלואה בקורונה. "אם שואלים אותי האם נרד לתחלואה של מאות מאומתים ביום בסגר הזה, התשובה היא כנראה לא", אמר פרופ' לוי בריאיון ל'ווינט'. לדברעו, "מניעת התקהלויות בכל אמצעי זו הדרך היום להתמודד עם המחלה, אין דרך טובה יותר בכל העולם".
"הסגר אם כך הוא הדרך הפשוטה ביותר להתמודד, זה להגיד לאנשים שיישארו בבתיהם ולא ייצאו. ברור לנו שזה קשה, יש השלכות כלכליות, נפשיות ובריאותיות קשות מאוד ולכן אנחנו מנסים למצוא את האיזונים בין הצורך הברור והמובהק להורדת התחלואה לבין הצורך לשמור איכשהו על מסגרת של כלכלה. זה שבר מורכב וקשה, מלווה בוויכוחים מקצועיים. מניעת התקהלויות וריחוק חברתי הם כרגע הדרך היחידה למנוע את התחלואה ולבלום אותה".
בנוגע להחרגות וההקלות שאושרו ביממה האחרונה, אמר מנכ"ל משרד הבריאות כי "זה מתכתב עם ההתלבטויות הקשות שמלוות את הדרג של מקבלי ההחלטות, את הממשלה, את השרים ואת הכנסת. אנחנו במשרד הבריאות מביאים אל שולחן הממשלה המלצות מקצועיות, כמובן שהן לא חפות מהסתכלות על עוד דברים. אנחנו חלק מהעם וחלק ממקבלי ההחלטות".
"יום כיפור בישראל הוא יום מיוחד. מרבית התפילות יהיו מחוץ לבתי הכנסת ולאחר יום כיפור בתי הכנסת יהיו סגורים בפנים כמעט לחלוטין, אבל אי אפשר להתעלם מזה שזה יום כיפור – יש מתפללים שלא יוכלו לשהות בחוץ וניתן להם להיות בבתי הכנסת. אבל מרבית התפילות יהיו בעיקר בחוץ, בקפסולות, תוך שמירה על מתווה מסוים".
"אני מניח שהסגר לא יסתיים אחרי שבועיים. ייתכן שהמגמות יראו שאפשר להקל בחלק מההגבלות, אבל מניח כאמור שהסגר לא ייגמר. לא נוכל לצאת בתום הסגר הזה, למחרת שמחת תורה, לחיים ולשגרה רגילה כפי שחווינו לפני הסגר שהוטל ערב ראש השנה. אני מניח שבתום הסגר הלימודים במתכונתם הנוכחית לא יוכלו להתחדש מיד, בוודאי לא בשכבות הגבוהות. הדיון יחול על גילי גן וכיתות א'-ד'".
"האמירה המקצועית לגבי הפגנות היא ברורה. ראשית, וזו הדעה של כולנו, חייבים להגן על זכות הציבור להביע את דעתו ולומר את דעתו, בוודאי במדינה ובמשטר דמוקרטי כפי שאנו רוצים להיות. יחד עם זאת, אנו חייבים להגן גם על זכות בריאות הציבור. כל התנהלות שאינה מבוקרת יכולה להעלות את התחלואה. יש הודעות בספרות של מומחים בבריאות הציבור בארה"ב שניתחו את מגמות התחלואה בהפגנות, ורואים 'ספייקים' של עלייה בתחלואה".
"הפגנות כפי שנערכות כאן בעת האחרונה הן התקהלויות לא מבוקרות, ללא שמירה על מרחק, ללא מסכה. הצעקות, השירה והמחאה גורמות לפיזור מכילי וירוסים מאנשים שיכולים להיות נגועים במחלה, לא סימפטומטים ואינם ידועים. לכן, להפגנות צריך להיערך בעת הזו תחת בקרה והתנהלות מבוקרת וקפסולות. צריכים להבין, ואני אומר את זה לכל המגזרים, הווירוס לא מאבחן במי הוא פוגע".
