היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבג"ץ הודעה בעניין עתירתם של שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ', אליה ביקש לאחרונה להצטרף גם רה"מ, להורות על פתיחה בחקירה פלילית בעקבות פרסום בתקשורת של הקלטות הנוגעות לפרשת 4000.
בהודעה נאמר, "כי לאחר בחינה ובדיקה מעמיקה נוספת שבוצעה בהמשך להערות ביהמ"ש", מסקנתו של היועץ המשפטי לממשלה נותרה בעינה ש"אין לפתוח בחקירה במקרה זה", בין היתר משום שמדובר ב"חקירה שסיכוייה להניב תוצאה נמוכים ביותר, והיא תהיה כרוכה בפגיעה ניכרת בפרטיות הנחקרים ובהשלכות משמעותיות נוספות".
בהודעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי, יונתן נד"ב וענת גולדשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי "אין מחלוקת שהגיע לידי עיתונאי מידע, אולם אין אינדיקציה שתבסס חשד באשר לזהות מוסר המידע, ולו לגבי חלק מהנחקרים הפוטנציאליים, ואף לא אינדיקציה באשר למועד מסירת המידע לעיתונאי, באופן שמרחיב מאוד את יריעת החקירה, ואף לא שולל אפשרות כי הדבר נעשה טרם פתיחת החקירה ובשלב שבו לא דובר כלל בעבירה, לא של מי מעובדי הציבור ולא של מי מהצדדים לשיחה או כל גורם אחר".
"הבדיקה העלתה כי גם לאחר מיפוי ומיקוד נוסף של רשימת הגורמים השונים שהיו כביכול בעלי גישה למידע שפורסם, נותרת עדיין קבוצה גדולה מאוד, המגיעה לכל הפחות לכ-150 אנשים. כמו כן, אף התקופה הרלוונטית לחקירה ארוכה מאוד, ועומדת על כשנתיים וחצי, על כל המשתמע מכך".
"מדובר במספר גדול מאוד של עובדי ציבור, אשר עשוי להיות צורך לגבות מהם הודעות בנוגע לאפשרות שהם מי שמסרו את המידע, וזאת כאמור חרף היעדרו של חשד ממשי ביחס למי מהם. בנסיבות אלו, מדובר בהחשדת רבים מאסיבית על כל הכרוך בכך מבחינת הפגיעה בנחקרים ובכלל זה בפרטיותם. החשדה סיטונאית כזו ללא פרופורציה לכך שאין נגד מי מהם חשד ספציפי, אינה מוצדקת בנסיבות העניין ואינה מתחייבת מן הדין".
"מעבר לכך", מדגיש היועמ"ש, "מעגל הנחקרים הפוטנציאליים בנוגע למסירת המידע אינו מתמצה בגורמי רשויות האכיפה. יש לזכור כי מקור השיחות אינו בגורמי האכיפה, ובהקלטות שפורסמו השתתפו שלושה צדדים".
לעניין בקשת העותרים לחקור רק את אילן ישועה, נאמר בהודעת היועמ"ש כי "ישועה אינו עובד ציבור ולפיכך עבירה פלילית של מסירת מידע האסור בגילוי אינה רלוונטית לגביו. ישועה צפוי להיות עד התביעה הראשון במשפטם הפלילי של העותרים, ולכן יש להישמר מפני אפשרות שימוש לרעה בפתיחה של הליכי חקירה, ללא בסיס מתאים, כאמצעי להשפעה על המשפט עצמו".
"בנוסף, בשנים האחרונות מצאו למרבה הצער דרכם אל התקשורת חומרי חקירה רבים מאוד, ובכללם כאלה שהיו גם בידי הנאשמים השונים, ושכלל לא היו ברשותו של ישועה. הגם שמדובר בתופעה בלתי תקינה, אין די בטענות העותרים כדי לייחד את ההקלטות האלה דווקא לעומת פרסומים אחרים שפורסמו, ככאלה שמצדיקות חקירה פלילית".
לעניין בקשתו של רה"מ נתניהו להצטרף להליך כעותר, היועמ"ש מגיב כי "אינו מתנגד לעצם צירוף רה"מ כעותר, אולם אין בכך כדי לשנות מהמסקנה כי בנסיבות העניין אין לפתוח בחקירה פלילית". אשר למסמך שהוצג בבקשת ההצטרפות של רה"מ, המתייחס לדברים שאמר ניר חפץ במהלך חקירתו בראשית שנת 2018, הובהר כי "אין באמור בו כדי לשנות מהמסקנה האמורה, שכן הדברים שנאמרו לא מתייחסים בהכרח למידע מושא העתירה, ובכל מקרה מדובר בעדות שמועה שאינה בעלת ערך ראייתי ממשי".
המדליף.
על ראש הגנב בוער הכובע…