ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים היום (רביעי) מפגש זום רב-משתתפים עם ראשי הרשויות המקומיות כדי לשמוע את הצרכים מהשטח. ראש הממשלה מעדכן את ראשי הרשויות בתמונת המצב וכן מעדכן בדבר קביעת המומחים כי רק בשבוע הבא ניתן יהיה לדון בהקלה או החמרה של הסגר. כמו כן, ראש הממשלה מבקש את סיוע ראשי הערים במניעת התקהלויות ובשמירה על הכללים.
ראש הממשלה ביקש מראשי הרשויות להירתם למאמץ הורדת התחלואה, באמצעות הפעלת יכולותיהם והשפעתם לשמירה על הנחיות הסגר, הימנעות מהתקהלויות ומהקפות המוניות בשמחת תורה ומחתונות המוניות, מציאת פתרונות מקומיים מוגנים ובטוחים לתפילות במרחב הציבורי בהתאם להנחיות.
נתניהו למגמה החיובית של נתוני התחלואה בימים האחרונים – אך שידר אופטימיות זהירה. "אנחנו נמצאים בתהליך חיובי, אבל יכולים שוב להכניס לסגר ארוך ומיותר", אמר לראשי הערים. "יש בעיה מיידית – צריך לפעול למניעת שמחות, ריכוזים, התקהלויות, ואכיפה באמצעות המפקחים שלכם. יש לכם יכולות פעולה, אלה הדברים המיידים שאנחנו צריכים כרגע כדי להוריד את העקומה ולחזור לתוכנית הרמזור".
ראש המל"ל מאיר בן שבת אמר בשיחה כי "יש סימנים לבלימה ותחילת התייצבות. אך זו עדיין לא מגמה מובהקת ומתמשכת. שיעור החיוביים עדיין גבוהה וזה לא מספיק עדיין. אי אפשר לקיים שגרה עם 2000 נדבקים חדשים ביום. עם זאת, החברה ממשיכה לשלם מחירים יקרים מנשוא- בהתנהלות ממושכת במתכונת חירום. לא יהיו אירועי שמחות המוניים בתקופה הקרובה, והמסכות יהפכו לאביזר קבוע. לקראת החורף האתגר כפול, איום השפעת עומד מולנו. יש לרתום את יכולות הפיקוח של הרשויות- הן אפקטיביות מאוד".
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה אמר כי "אנו רואים שהאלימות פחתה באופן כללי אנו עדים להתגייסות שלכם למאמץ הלאומי יחד עם גורמי האכיפה. אין כל דרך להצדיק הפעלת כוח בלתי סביר ושלא כדין והמקרים הללו מטופלים. המשטרה עושה מאמץ אדיר בכל התחומים ואני קורא לא להאמין לפייק ניוז שמתפרסם".
במסגרת התדרוך הועלתה דרישה של ראשי הערים מראש הממשלה, לפיה יש לצרף לקבינט הקורונה נציגות מטעם השלטון המקומי. נציגות זו, לטענת ראשי הערים נחוצה והכרחית לאופי הדיפרנציאלי שמתוכנן לאחר השטחת עקומת התחלואה ולקיום שגרת חיים עד למציאת חיסון. כמו כן, ציינו ראשי הערים כי צעד זה נדרש על מנת להחזיר את אמון הציבור במערכת.
נתניהו אמר כי "מדובר ביוזמה הכרחית. מאמין בכוח של מאות המנהיגים ברחבי המדינה, ההירתמות כמנהיגים מקומיים משנה את התמונה. הרמזור הוא אחד מהכלים שישנו את המהלך. בתמונה העולמית פעלנו מהר מאוד בצורה אחידה והצלחנו להכניע את המחלה בצורה מאוד מהירה. פתיחת האולמות ומוסדות החינוך ייתכן שזירזו את התפשטות המחלה. הממשלה כבר לא אחודה ולא פעלה במהירות הנדרשת , הופעלו עלינו לחצים סקטוריאליים".
"מהר מאוד התחלואה הגבוהה שהגיעה למימדים של עשרות אלפים נדבקים ביום הוא בלתי אפשרי. אף אחד לא יכול לחמוק מכך. על כן נקטנו בסגר שהוא פחות עוצמתי מהסגר הראשון שעשינו , מאפשר בלימה מסוימת. חייבים להוריד את המספרים בעזרתכם. בשני נקבע מה הם נקודות המעבר לפתיחה- ברמה הארצית ראשית, מתוך מטרה להגיע לרמזור. כדי להגיע לשם נצטרך להגיע לשגרה שמתבססת על בדיקות מהירות- הוכנסו כבר לבתי חולים, בתי אבות, רוצים להפוך את זה לתעשייה שלמה".
נתניהו הוסיף כי "חבישת מסכות היא המפתח להצלחה כנגד המגיפה. החלק של ראשי הרשויות הוא עצום והאמינות שלכם בפני הציבור ענקית. כמו כן פועלים למציאת חיסון ולשילוב בדיקות מהירות בשגרה. יהיו חיסונים וכנראה נוכל לחיות בדרך שונה משגרת הקורונה שאנחנו עושים בין סגר לסגר".
יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים-רעות חיים ביבס אמר בפתח הדיון כי "היום ברור לכולם שעם היציאה מהסגר והפחתת התחלואה, מודל הרמזור חייב לחזור לפעילות- מודל ברור ומקצועי שלא משאיר מקום לספק – עיר אדומה מקבלת על עצמה את המגבלות ועיר ירוקה יכולה לאפשר לעצמה להרחיב את הפעילות בהתאם להנחיות. אסור לתת לשיקולים אחרים להשתלט על ההכרעות. עלינו להכניס במיידי בדיקות קורונה 15 דקות למוסדות החינוך ולבתי אבות. יש פתרון טכנולוגי שעובד כבר בשוק הפרטי, למה לא מאמצים אותו לטובת החזרת השגרה".
שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת מרחבים: "הרמזור הוא כלי עבודה מדהים. יש לחזור אליו לאחר הסגר, מתוך 54 מועצות 39 ירוקות. ככל שיתנו לנו את הסמכות לנהל את היישובים נעשה זאת בצורה הטובה ביותר. אנחנו מאפשרים לאנשים לטוס לחו"ל ובפועל יש לנו כאן צימרים מדהימים לאירוח משפחות גרעיניות. החקלאות משמעותית כיום, ויש לעודד עבודה עברית בתחום".
בני ביטון, ראש עיריית דימונה: "ברור לכולם שתכנית הרמזור היא המפתח למלחמה במגיפה. אף דרך אחרת לא הוכיחה את עצמה. כדי שהדברים יהיו אפקטיביים אנחנו דורשים נציגות מתכללת של השלטון המקומי בקבינט הקורונה ותציף את הצרכים מהשטח".
יאיר רביבו ראש עיריית לוד: "ראוי שנציג השלטון המקומי יהיה נציג בקבינט הקורונה. אני חושב שזה חשוב לשלטון המקומי והמרכזי גם יחד. במצב כזה , זה יסייע לממשלה להעביר את ההנחיות לציבור. הממוצע לקטיעת שרשראות ההדבקה בין 6-8 ימים, יש תחנות רבות מדי ועובר זמן רב מדי בו המאומת ממשיך להתרועע. ההצעה שלי היא שבתוך המשל"ט העירוני נוכל ללוות את החקירה האפידמיולוגית מא' ועד ת'".
אושרת גני גונן , ראש מועצת דרום השרון: "מבקשים סמכויות הכנסת לבידוד לחוקרים אפידימיולוגיים מטעם הרשות. מבקשים גם סמכויות אכיפת בידוד לפקחי הרשויות בכדי לקטוע את שרשרת ההדבקה".
ראש הממשלה סיכם וביקש לקיים את הפורום באופן סדיר. עוד אמר ראש הממשלה שיש אפשרות לשתף את הרשויות המקומיות בקיטוע שרשרת ההדבקה מפני שקיצור הזמן קריטי במקרה הזה ונבחן את הנושא מיידית. אנחנו בתהליכים מואצים להשלמת מערכת מידע מסונכרנת במשל"ט שאמור לתת את האינפורמציה המלאה לרשויות המקומיות. מאמין שיוביל לשינוי מהותי.
עוד אמר ראש הממשלה כי ביבס יוזמן להשתתף בישיבות קבינט הקורונה כמשקיף שיביא את קולו של השלטון המקומי. דנים יחד בהפעלת מודל הרמזור לקראת ישיבת הקבינט ביום שני – המטרה היא להגיע לשגרת קורונה שהיא רמזור. לגבי מערכת החינוך והגיל הרך- יש לקבל החלטות , כרגע זה נמצא בבדיקה. נושא המעמד המיוחד לאילת ולים המלח עלה בשיחות ונמצא בבחינה. אם נוכל להקים מערך בדיקות מהירות בכניסה לאתרים אלו.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתום השיחה כי נתניהו "הנחה לבחון מיידית מתן סמכויות לרשויות המקומיות לקיטוע שרשרות הדבקה, כולל סמכויות בידוד, ולפעול לסינכרון מערכות המידע ולהבטחת הזרמת המידע הנדרש לרשויות לצורך ניהול התחומים שבאחריותם. סוכם כי עיתוי הפעלת ״הרמזור״ ישקל בהתאם לרמת התחלואה ולעקרונות תכנית היציאה הנדונים בימים אלה".
"בשיחה נדון נושא סמכויות האכיפה ורתימת פקחי הרשויות למיצוי הכוחות במשימות הקורונה, וכן נדונה האפשרות להעניק מעמד מיוחד לאילת ולאזור ים המלח. הנושא יבחן בגישה חיובית תוך כדי התקדמות עם יכולת השימוש בבדיקות המהירות. ראש הממשלה בירך על קיום המפגש וביקש לקיימו בתדירות גבוהה יותר, וכן הנחה לזמן לדיוני קבינט הקורונה את יו״ר מרכז השלטון המקומי כמשקיף".
גורם ביטחוני שצוטט ב'וואלה' אמר על דברי נתניהו כי "הרשויות המקומיות מעורבות כבר היום בקטיעת שרשראות ההדבקה. כל מודל החקירות האפידימיולוגיות של פיקוד העורף בנוי על הפעלה של הרשויות המקומיות. נכון להיום ישנם קרוב ל-1,000 מתשאלים ברשויות המקומית שמקבלים כלים והדרכה מפיקוד העורף. לדוגמא, המוקד שהוקם בתל אביב הוא של פיקוד העורף עם מתשאלים שהם עובדים של עיריית תל אביב".
