הושענא רבה מתנת חינם
אמר הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי״ע בעל 'אמרי אמת': רקיע השביעי נקרא ערבות, ערבה אין בו טעם וריח. והנה איתא (פס"ר פ"כ ס"ג) כשעלה משה למרום, הראה לו שכרן של צדיקים, עד שהראה לו שמי ערבות. הראו לו אוצר מתנת חינם וזה ענין הושענא רבה, יום השביעי שאז היום של מתנת חינם ומשום זה נקרא יום הערבה שאין בו לא טעם ולא ריח, רק מתנת חינם.
♦ ♦ ♦
מתי נתעלו ההקפות בשמים?
פעם אחת במוצאי שמחת תורה, קרא אליו הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע גביר אחד וציוה עליו לקחת את שיירי האוכל של יום טוב ולבוא עמו. הלכו יחדיו אל קצה העיר, שם נכנסו לבית אחד חשוך, רק נר דלק בו והילדים הקטנים היו רעבים מאד. נתנו להם את השיריים לאכול ומיד נעשה שם שמחה גדולה.
אחר כך פנה הרבי אל הגביר ואמר לו: ״הלא קר בבית, לא כן? ניתן לה (לאלמנה) שתקנה עצים לחמם הבית״. מיד הוציא מכיסו ונתן. אח"כ אמר לגביר: ״הרי הינך רואה שהם הולכים בלי לבוש חם ובלי נעלים על רגליהם, ויכולים חלילה להתקרר״. אף עתה הוציא העשיר מכיסו ונתן לרבי. אחר כך הוסיף הרבי מפרמישלאן עוד ועוד כדברים האלה ואותו גביר ונגיד נענה ברצון. או אז פנה אליו הרבי ואמר לו: ״עכשיו התעלו לשמים ההקפות של אבי הרה"ק רבי ארון לייב מפרמישלאן זי"ע״.
♦ ♦ ♦
למה עשו הקפות גם ביום שמיני עצרת בחוץ לארץ?
מעשה בחסידי הרה"ק רבי צבי אלימלך מבלאז'וב זי"ע שעמדו להיפרד מרבם אחרי חג הסוכות. כשנכנסו אצלו, שאלם: "מדוע עוד לא שאלתם אותי, למה אנחנו עושים הקפות גם ביום שמיני עצרת?" [כי כל החסידים בחו"ל עשו הקפות רק בליל שמיני עצרת]. שתקו החסידים ולא השיבו דבר. פתח הרבי מבלאז'וב ואמר: אספר לכם מעשה שהיה:
דרכו של הרה"ק רבי משה סופר מפשעווארסק זי"ע היתה לילך תמיד ליו"ט שמיני עצרת אל רבו הקדוש הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע. פעם אחת – בתקופת הימים הנוראים – ילדה אשתו בת והיה צריך לקרוא לה שם, ולא הלך אל רבו. ברם, בשמיני עצרת התמלא געגועים עזים מאוד אל רבו הקדוש. מה עשה? ירד למרתף ביתו, שם עמדה לה חבית 'מי דבש' (מעד). עמד הרה"ק מפשעווארסק ורקד סביב החבית. וכה נהג כל אותו היום, שתה מעט דבש ורקד לכבוד היום.
למחרת ביום שמחת תורה, הלך לליזענסק לבית רבו הקדוש. הרבי ר' אלימלך זי"ע כבר עמד ליד הדלת וציפה לבואו, כי חזה ברוח קדשו את בואו של הרה"ק מפשעווארסק. כאשר בא אליו שאלו: ״אמור לי את האמת, מה עשית ביום שמיני עצרת שראיתי בכל פעם שהמלאכים שמחים מאוד ושוחקים, והייתה שמחה גדולה למעלה?!" הודה הרה"ק מפשעווארסק לרבו וסיפר לו שרקד בכל פעם סביב החבית.
סיים הרה"ק מבלאז'וב את סיפורו ואמר לחסידיו: ״כיון שמהקפות כאלה נעשתה שמחה גדולה בשמים, לכן אנחנו גם כן עושים הקפות בשמיני עצרת בבוקר״…
♦ ♦ ♦
בשמיני עצרת עניין התשובה
מכתב יד קדשו של כ"ק אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ"ל: שמעתי מהרה"ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי״ע, שאמר על הפסוק (תהלים יט, יד) ״אז איתם וניקיתי מפשע רב״. א״ז בגימטריא ח' הוא שמיני עצרת, כלומר, שבשמיני עצרת ניקיתי מפשע רב.
♦ ♦ ♦
עכבו עלי יום אחד השראת השכינה
שמעתי בשם הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי״ע בעל 'אמרי אמת': כתיב (בלק כד, ה) ״מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל״. הענין רומז על חג הסוכות וכן מצינו לעיל (כב, כח) אצל בלעם ״זה שלש רגלים״, ופירש"י: "אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה״.
לכן אמר ״אוהליך יעקב משכנותיך ישראל״, והיינו שהשי"ת שוכן בעם ישראל בחג הסוכות שהוא השלישי ברגלים. ע"כ נאמר בשמיני עצרת (ראה רש״י במדבר כט, לו) ״עכבו עלי יום אחד״, פירוש, כשיזכו לג' רגלים כראוי ולהשראת השכינה זוכים לשמיני עצרת שהשכינה מתעכבת אצלם. (עיין ב'שפת אמת' תרל"ו).
♦ ♦ ♦
לעשות קודם תשובה
סיפר לי ר' יחיאל טראהן ששמע מכ"ק אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ"ל, אשר פעם אחת במוצאי שמחת תורה נתקבצו יחד חסידי עיר אחת והלכו ישר מבית החסידים לפרשיסחא אל הרה"ק הרבי ר' בונם זי"ע. כאשר באו אליו, אמר להם: "פעם אחת היה ג"כ מעשה שבאו מעיר אחת ישר מבית החסידים ללובלין ולא נתן להם הרבי [החוזה הק' זי"ע] שלום, ואמר להם: "היה מן היושר שתחשבו עצמכם קודם לעשות תשובה"…"
באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל
כל הזכויות שמורות
להערות והארות [email protected]
