בראשית דבריו אמר האדמו"ר מבאבוב, כי העובדה שהנזקים הגדולים וגזירת הגלות שנגזרו על רבים, אירעו לאלו המתגוררים בסמיכות לשפת הים, אינה אומרת שהדברים מכוונים משמים דווקא אל כל הציבור שגר באותם מקומות, והדבר פשוט שנזקים כה כבדים בסדר גודל שכזה המקיף ציבור של אלפים רבים, אינו מכוון דווקא אליהם, אלא משמים דיברו אל כל אחד ואחד מאתנו לעורר אותנו לשוב בתשובה שלימה, וכל אחד יודע לבד על מה צריך הוא לשוב. אך בכל זאת מוטל עלינו להתבונן באופן מיוחד על המאורע החריג הזה, כדי ללמוד את הלקח המיוחד אותו באו לעוררנו מן השמים בתופעה זו באופן כללי.
קרא עוד:
[postim]
במסגרת זו הביא האדמו"ר שליט"א את דברי הרה"ק בעל "באר מים חיים" זיע"א המבאר את הפסוק בפרשת השבוע "ושמתי את זרעך … כחול אשר על שפת הים", שהדבר מרמז על יהודים שאינם נמצאים בדרגה גבוהה, כפי המרומז בכך שהם משולים לחול, ועל זה מברך אותם ה' שהם יהיו כמו החול שבשפת הים, המשמש כשומר ומגן שהים לא יתפרץ לעבר היבשה למרות היותו בסך הכל חול פשוט שכל אחד דורך עליו, וכך באותה מידה גם לא יוכלו הגויים לשלוט על בני ישראל אפילו אם הם אינם בדרגה גבוהה, שהם ישמשו כמו החול שעל שפת הים המונע מהים הגדול של המים הזידונים מאומות העולם להתפשט ולהתפרץ.
ראינו אף באירוע זה – המשיך האדמו"ר שליט"א בדבריו –, כי אכן היו חסדים גדולים בתוך כל הקשיים, והיתה שמירה גדולה על נפשות ישראל, וב"ה לא ניזוק אף יהודי בגופו. אך מצד שני, ישנם כאלה שנגרמו להם נזקים כבדים. בזוהר הקדוש מובא, כי ישנם שנפרעים בגופם וישנם שנפרעים בממונם, וכבר אמר על כך האדמו"ר משינאווא זצ"ל, שטוב לו ליהודי כאשר נפרע בממונו ולא נפרעו ממנו בגופו. אכן ב"ה לא ניזוקו בגוף, אבל היו יסורים גדולים בענייני ממון ובעגמות נפש רבות. ועלינו להתבונן בכך, שאירע אירוע שכזה, בניגוד לדרכי הטבע, ששפת הים עוצרת את השטפונות הרבים, והפעם נתן הקב"ה את הרשות לים לעבור את הגבול ולהזיק לכל כך הרבה יהודים.
על כך הוסיף האדמו"ר שליט"א, כי התנאי לשמירה שלא ישלוט ביהודים כל רע, הוא רק אם הם נפרדים ומתבדלים מדרכיהם הרעים של אומות העולם, ושומרים על הגבולות בין ישראל לעמים, הרי שגם משמים מתקיים במים הרעים "גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות את הארץ", וכנאמר בפסוק "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", אותם מים רבים של אומות העולם, אינם יכולים לכבות את האהבה של כלל ישראל עם הקב"ה. אך אם היהודים מתחברים אל דרכי הגויים ולמדים ממעשיהם הרעים, או כי אז הגבולות מתטשטשים, ואף גבול החול שעל שפת הים משתבש.
"אם ראינו במאורע חריג זה, כי הים התפרץ לו אל היבשה והזיק נזקים עצומים לאלפי יהודים, הדבר בא לעוררנו על נקודה זו, שעלינו להתבדל מדרכי הגויים, להרחיק מעלינו את כל הכלים הטמאים שמקורם בדרכי הגויים, וכן להתחזק בגדרי הצניעות וקדושת הבית היהודי, שלא ישפיע עלינו כל דרכי הרחוב הגויי הירוד. אם רואים אנו התרופפות בחומה זו לצערנו, אף חומת ההגנה על כל יהודי ויהודי נסדקת, והראו לנו מהשמים אות זה שהמים עברו את הגבול הראוי להם בבריאה, לאות על פגימת החומה וההבדלה של קדושת הבית היהודי. עלינו לשוב ביתר שאת וביתר עוז, לחומות ההתבדלות מהרחוב הגויי במעשה ובדיבור ובמחשבה, בהרחקות קדושות, כפי שהורישו לנו אבותינו מדורי דורות, וכפי התקנות שתיקנו חכמי דורינו, ולקבלם במלוא מובן המילה", הטעים האדמו"ר בדבריו.
"כנגד ים המים הרעים השוטפים את העולם, עלינו להתחזק בשקיעות בים התלמוד, והתורה מגינה ומצילה, והיא שתשמור על כל אחד ואחד להנצל מכל רוחות רעות, ולשבת בטח בדד ושאנן עד ביאת המשיח" סיים האדמו"ר מבאבוב את דבריו הנרגשים.
