אבל בחסידות בוהוש: הגה"צ רבי יהושע העשיל ברים זצ"ל נפטר מקורונה

המנוח הגה''צ רבי יהושע העשיל ברים זצ''ל שימש במשך שנים כראש ישיבת בוהוש שם זכה להעמיד תלמידים הרבה. יראת השמים שלו הייתה מן המופלאות. גאונותו ושקיעותו הרבה בלימוד היו לסמל ולדוגמא. בתקופה האחרונה חלה בנגיף הקורונה ומאז מצבו הידרדר עד לפטירתו לדאבון לב

בדקות האחרונות מגיעה הידיעה המרה והקשה על פטירתו של הגה"צ רבי יהושע העשיל ברים זצ"ל אשר שימש רבות בשנים כראש ישיבת חסידות בוהוש זאת לאחר שחלה בנגיף הקורונה והוא בשנת השמונים ושלוש לחייו.

המנוח הגאון הצדיק רבי יהושע העשיל ברים זצ"ל שימש במשך שנים רבות כראש ישיבת חסידות בוהוש, שמו הלך לפניו והוא היה אחד מגאוני תלמידי החכמים שבדור. במשך חייו הוא זכה להעמיד אלפי תלמידים ההולכים בדרך התורה והמצוות.

תלמידיו מספרים כי הרבצת התורה המופלאה שלו היתה כרוכה גם במחיר של מסירות נפש. "פעמים רבות הוא הגיע לישיבה למסור את השיעורים למרות דברים אחרים שהיו עליו לעשות, דברים שהיו דחופים מאוד, אך הוא תמיד שם את השיעורים בראש סדר העדיפויות".

בכל שנותיו כראש ישיבת חסידות בוהוש הוא זכה לקרבה רבה מצד כ"ק האדמו"ר מבוהוש שליט"א אשר חיבבו והעריצו עד למאוד. שיחות רבות הם נועדו יחד עם דרכי הלימוד בישיבה כאשר האדמו"ר תמיד מתייעץ עמו תחילה ונשמע לדבריו.

נפשו העדינה של המנוח קרבה המונים לאביהם שבשמים, בחורים רבים שהיו נתקלים בבעיות וקשיים תמיד מצאו אצלו אוזן קשבת, והוא בטוב ליבו ידע לעזור לכל אחד באשר הוא. במסירות מופלאה. תלמידיו מספרים כי גם שנים רבות לאחר שעזבו את כותלי הישיבה השפעתו הרוחנית הכבירה עדיין הותירה בליבם רושם עז.

במשך כל שנות חייו שקד הגה"צ רבי יהושע העשיל ברים זצ"ל על התורה ועל העבודה. במשך שעות ארוכות הוא היה שקוע בתלמודו באין רואים. גם בשעות הקטנות של הלילה הוא לא עזב את חוק לימודיו. ידיעותיו הרחבות בלימוד קנו להם שם של כבוד בעולם התורה כולו.

לפני תקופה חלה הגאון החסיד רבי יהושע העשיל ברים זצ"ל בנגיף הקורונה ורבים התפללו לרפואתו. בשל מצבו הוא אושפז במרכז הרפואי צאנז – 'לניאדו' שבנתניה שם הידרדר מצבו עד שבדקות האחרונות נגזרה הגזירה והוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.

הלוייתו הערב בשעה 9  מכולל מרבה חיים בשכ' מאה שערים להר הזיתים.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו