בלינסון בראש, איכילוב בתחתית: דו"ח מדדי האיכות של בתי החולים

משרד הבריאות מפרסם הבוקר (שני) את תוצאות דוח מדדי האיכות לשנת 2019 שבדק את המרכזים הרפואיים ברחבי הארץ על פי מספר פרמטרים שמדדו את רמת המקצועיות שלהם. בראש טבלת בתי החולים הגדולים בדוח, נמצא בילינסון שבפתח תקווה עם ציון 10, ובתחתית הרשימה נמצא איכילוב שבתל אביב עם ציון 9.71 בלבד. בין בתי החולים הבינוניים, למקום הראשון הגיע המרכז הרפואי בכרמל, ולמקום האחרון אסף הרופא עם ציון 9.59.

דוח מדדי האיכות בודק פרמטרים רבים בתפקוד בתי החולים, בהם לדוגמא המהירות ואופי הטיפול באירוע לבבי – בעוד היעד לביצוע צנתור לב הוא תוך 90 דקות מרגע הגעת המטופל לבית החולים. בדוח בחנו גם את הטיפול בשבץ מוחי – במצבים אלו היעילות המרבית של הטיפול נעשית בפרק זמן של עד 3 שעות ממועד האירוע.

במסגרת זו מדרג הדוח את בתי החולים לפי שקלול עשרה המדדים השונים, בדירוג פנימי בין שלוש קבוצות של בתי חולים (שמחולקים לפי גודלם). כפי שעולה מהדוח, מבין בתי החולים הגדולים במקום הראשון נמצא בית החולים בילינסון בפתח תקווה, עם הציון הגבוה ביותר – 10. אחריו שיבא תל השומר (9.96), הדסה עין כרם בירושלים (9.93), סורוקה בבאר שבע (9.92), רמב"ם בחיפה (9.9) ולבסוף סוראסקי (איכילוב) בתל אביב, עם ציון של 9.71.

מבין בתי החולים הבינוניים למקום הראשון מטפס בית החולים כרמל בחיפה (ציון 10), אחריו ברזילי באשקלון (9.99), מאיר בכפר סבא (9.98), הלל יפה בחדרה (9.97), שערי צדק בירושלים (9.9), בני ציון בחיפה (9.87), העמק בעפולה (9.79), קפלן ברחובות (9.77), המרכז הרפואי לגליל בנהריה (9.7), וולפסון בחולון (9.65) ואסף הרופא על שם שמיר בצריפין (9.59).

מבין בתי החולים הקטנים מדורג ראשון בית החולים השרון בפתח תקווה (ציון 10), אחריו מעיני הישועה בבני ברק וכן הדסה הר הצופים בירושלים בציון משותף של 9.94, זיו בצפת (9.86), פדה־פוריה בטבריה (9.85), אסותא אשדוד (9.8), לניאדו בנתניה (9.79), יוספטל באילת (9.74), הסקוטי בנצרת (9.63) והמשפחה הקדושה (9.52).

אחד היעדים שהציב משרד הבריאות לבתי החולים הכלליים הוא ש-90% מהמקרים של צנתור לב ייעשו כ-90 דקות מרגע הגעת החולה למיון. על פי ממצאי הדוח, המדדים הלאומיים ב-2013 עמדו על 64% בלבד, כשב-2019 האחוזים עלו ל-92%. גם בהשוואה בינלאומית ישראל עומדת במקום טוב, כשהיא עוקפת את אוסטרליה, שעומדת על 90% בלבד במדד זה.

הדוח אף מצא כי ישנו פער מגדרי בין מקבלי השירות, כך שהסיכוי שגברים יעברו צנתור בזמן שנקבע גבוה יותר. עוד נמצא כי משמרות בוקר עומדות במשימה בצורה טובה יותר מאשר משמרות לילה. בין 23 בתי החולים שנבדקו, כמעט כולם עמדו ביעדים למעט הסקוטי בטבריה, זיו בצפת, רמב"ם בחיפה ווולפסון בחולון.

משרד הבריאות הציב לבתי החולים יעד נוסף – לבצע טיפול רפואי ראשוני בתוך 15 דקות מהרגע שהחולה הגיע למיון. ב-2019 הזמן החציוני הגיע לתשע דקות בלבד, כשבמשמרות לילה ובסופי שבוע זמן ההמתנה הוא הקצר ביותר. על פי ממצאי הדוח, בבית החולים שיבא בתל השומר זמן ההמתנה הוא הארוך ביותר – 14 דקות. אחריו נמצאים הדסה הר הצופים ואסותא אשדוד עם 13 דקות המתנה. בית החולים עם זמן ההמתנה הקצר ביותר הוא בית החולים הצרפתי – עם שתי דקות בלבד.

משרד הבריאות בדק גם חזרה של חולים לטיפול במיון בתוך 48 שעות. זאת, מכיוון שביקורים חוזרים במרכז לרפואה דחופה עשויים להעיד על בעיית איכות בטיפול, שחרור מוקדם מדי של חולה בביקור הראשון ו/או ממשק בעייתי בין בית החולים לקופות החולים. בין בתי החולים הגדולים, בשיבא ובאיכילוב נרשמו אחוזי החוזרים הגבוה ביותר. לעומתם, בהדסה עין כרם נרשם האחוז הנמוך ביותר של חולים חוזרים לטיפול במיון. הדוח חשף ממצא בעייתי במיוחד, לפיו בפריפריה ישנו אחוז גבוה יותר של חולים חוזרים מאשר במרכז הארץ, כשבבית החולים יוספטל באילת והמשפחה הקדושה בנצרת הנתון עומד על יותר מ-9%.

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר כי "המקצועיות ואיכות הטיפול בולטים במיוחד בהתמודדות מערכת הבריאות עם נגיף הקורונה". לדבריו, בביקוריו הרבים בבתי החולים ברחבי הארץ הוא רואה את הטיפול המסור של הצוותים הרפואיים ואת איכות הטיפול שלהם בחולים. אדלשטיין ציין לשבח את שיתוף הפעולה המלא של קופות החולים ובתי החולים, תחנות האם והילד, מד"א וחברות האמבולנסים, שמבינים את חשיבות מדדי האיכות ומאפשרים לתכנית הלאומית לגדול ולהתפתח.

"המדידה עורכת השוואה בין המוסדות השונים והיא מקור לתחרותיות חיובית ובונה", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי. "תמריץ למצוינות והישגיות, אך אין בכוונת התכנית לעודד תחרות בלתי מבוקרת ויצירת מצבי 'רפואת יתר'. כמנהל בית חולים לשעבר אני מכיר את התכנית מכל צדדיה ומשוכנע ביעילותה וחשיבותה לקידום איכות הטיפול בישראל".

ראש תכנית המדדים, פרופ' ירון ניב, סמנכ"ל בכיר לאיכות ובטיחות הטיפול במשרד הבריאות הסביר: "במהלך השנים חלה התקדמות בתכנית הלאומית למדדי איכות, ביכולת המחשוב ומשיכת נתונים מתיקי החולים. יש שיתוף פעולה מצוין עם מוסדות הבריאות ועם האיגודים המקצועיים של ההסתדרות הרפואית. גם השנה, למרות התפרצות מגפת הקורונה, לא נפגעה איכות הטיפול ואף השתפרה, כפי שבא לביטוי בתוצאות רוב מדדי האיכות".