חודש לפני החתונה: הכלה לא יודעת אם אביה ילווה אותה לחופה

חודש לפני החתונה, עם אבא חולה בסרטן המוח, אח מושתל כליה וחובות עתק – אין למירי את המינימום הדרוש כדי להיכנס לחופה # "רק בהתגייסות הדדית נוכל לעזור לה"

לא ככה דמיינה מירי שפירא את ההכנות לחתונה שלה. במקום להיות עסוקה בקניות והתארגנות לקראת היום המרגש בחייה, היא עסוקה בשאלות עצובות כמו: האם אבא ילווה אותי לחופה? האם הוא בכלל יחיה עד אז? האם אחי חולה הכליה יוכל להשתתף? והאם בכלל החתונה תתקיים או שנאלץ לבטל אותה בבושת פנים בגלל שאין את המינימום הדרוש לקיומה.

הסיפור העצוב הזה מתחיל לפני כשנתיים: עד אז הכל זרם על מי מנוחות בבית משפחת שפירא. האבא מלמד בת"ת, האמא בעלת משרה ניהולית, ניווטו ביד רמה בית עם 12 ילדים. במהלך השנים נזקק אחד מבני הבית להשתלת כליה, אך את המשבר הזה צלחה המשפחה בקלות יחסית.

לפני שנתיים הכל השתבש. ערב חתונתו של הבן הרביעי, יונתן, התמוטט האבא ופונה לבית חולים – שם התגלה שהוא סובל מסרטן בגזע המוח.

מאז הוא יוצא ובא בין בתי חולים, כאשר עלויות הטיפולים גבוהות מאוד. אם לא די בכך, האמא נאלצה לעזוב את עבודתה כי ללוות אותו ולסייע לו.

הבת החמישית במשפחה, מירי, התארסה לפני כחודשיים בשעה טובה. וכעת, חודש לפני החתונה היא מחוסרת  אפילו את הדבר המינימלי ביותר הדרוש לה.

ההורים אמנם התחייבו למינימום שבמינימום, אבל גם את זה אין ידם משגת.

וכך, חודש לפני החתונה, עם אבא חולה בסרטן המוח, אח מושתל כליה וחובות עתק – אין למירי את המינימום הדרוש כדי להיכנס לחופה.

בעקבות המצב התגייסו ידידי המשפחה והקימו קרן מיוחדת למענה. "זו זכות נדירה לסייע לכלה חסרת כל. מצוות הכנסת כלה באופן המהודר ביותר. רק אנחנו יכולים לעזור לה ולדאוג לכך שאחרי כל הצרות שהיא של המשפחה שלה היא תזכה להקים בית שמח ומאושר בישראל", הם אומרים.

ההיענות של עם ישראל למגבית מיוחדת וסוחפת – אך אינה מספיקה. "אנחנו חייבים שכל אחד ירגיש כאילו הוא אח של הכלה הזו. אי אפשר לתאר איזה חסד אמיתי זה. הכנסת כלה באופן המהודר ביותר", אומרים מארגני המגבית.

לדבריהם, "הכלה יושבת בבית ומתפללת שנהיה שליחים טובים עבורה, כולנו, כל מי שתורם למגבית הזו. אנחנו התקוה היחידה שלה – רק בהתגייסות הדדית נוכל לעזור לה".

לוחצים כאן ומשמחים את הכלה>>>

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו