הפוסק החלים מנגיף הקורונה וחשף: "היו רגעים שממש חיפשתי אוויר לנשימה"

כחודש לאחר שחלה בנגיף הקורונה ומצבו היה קשה חושף הגאון רבי בן ציון קוק שליט"א את מה שעבר עליו, בעלון בית דינו הוא כותב כי: "לא הצלחתי למצוא נשימה לא בתנוחה זו ולא בדרך אחרת". בהמשך דבריו הוא מודה לקב"ה על הניסים ועל החסדים שעשה עמו בתקופה הקשה

הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א העומד בראשות בית הוראה הכללי בירושלים ומתלמידיו המובהקים של פוסק הדור מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זיע"א, סבל בחודש האחרון מנגיף הקורונה היו ימים שמצבו אף היה קשה מאוד.

חודש לאחר שחלה בחסדי שמים הוא הבריא לחלוטין מנגיף הקורונה, בעלון המופץ מידי שבוע על ידי בית הדין, העלה הפוסק על הנייר את הקורות עמו בימי חוליו, בסוף דבריו הוא אף מחזק בשבח וההודיה שצריך להודות לבורא ברוך הוא.

בפתח דבריו כותב הגאון כרבי בן ציון קוק שליט"א, "אודה ה‘ בכל לבב בסוד ישרים ועדה, הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב, שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה".

"בימי מחלת הנגיף היו רגעים קשים שממש חיפשתי אוויר לנשימה, ולא הצלחתי למצוא נשימה לא בתנוחה זו ולא בדרך אחרת". חשף הדיין הנודע, "נשאתי עיני בתחינה ”מאין יבוא עזרי“. הקב“ה הוא היטיב, הוא מיטיב, הוא ייטיב לנו, הוא החליט לשמר את הנשמה בקרבי, והמציא מזור ומרפא לחולי".

עוד כותב הגרב"צ קוק בעלון של בית ההוראה שעומד בראשותו: "בעקבות כך זכיתי לקבל תחושה מחודשת בברכת ’אלוקי נשמה‘ הנאמרת מדי שחר. אמנם בזמנים רגילים לא מרגישים כל-כך בהודאה הנצרכת על החזקת ושמירת הנשמה, אך הנה באה תחושה איך הקדוש ברוך הוא יושב וממש ”משמרה בקרבי“.

"שמחה מיוחדת יש גם בברכת מודים ”על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך“. בזמנים רגילים לא מרגישים בזה, אך בזמני סיכון מרגישים במתנות שהקב“ה מרעיף עלינו בכל עת".

"הקב“ה ברוב רחמיו ”המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית“. בכל רגע ורגע בורא את כל העולם מחדש. גם תייר המרחיק לכת למפלי הניאגרה העצומים ועומד מוקסם מול המחזה המרהיב של התנפצות המים בקול רעש גדול".

"עליו לדעת" מוסיף הגרב"צ קוק "כי אין סיבה ’טבעית‘ לכך שהטיפה הקטנה שיצאה ממרומי המפל, מגיעה תוך זמן מועט אל תחתית המפל, אלא רק מפני שהקב“ה ברוב רחמיו מחדש בכל רגע ורגע את הטיפה במקום נמוך מהקודם עד שמגיעה אל הקרקע".

לסיום כותב הגרב"צ קוק שליט"א, "אך טבע שבעולם, אנשים טועים לחשוב שחיים הם ב‘עולם עומד‘, ובו נמצאים ’צרכי החיים‘ שניתן אף לאחסנם למחר, עד כדי כך שגם חמצן ניתן לאחסן במיכל ולסייע לחולים הזקוקים לזה. טעות היא בידם. ל‘חיים עצמם‘ אין מציאות קבועה. כל רגע של חיים ונשימה, אין בו שום מחייב לרגע הבא, ובכל רגע חייב לקבל חִיות חדשה מהבורא".

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו