הלכה א'
כתיב 'הכון לקראת אלוקיך ישראל'. פירוש שיכין את עצמו לפני השם יתברך, שילביש את עצמו במלבושי כבוד כשהולך להתפלל, כמו שהולך לפני שר נכבד. ואפילו אם מתפלל בביתו ביחידות ילביש את עצמו כראוי. ובמקומות שנוהגים לילך בחגורה, אסור להתפלל עד שיחגור את עצמו.
קרא עוד:
[postim]
טוב ליתן צדקה קודם התפלה, שנאמר 'אני בצדק אחזה פניך', גם יקבל עליו קודם כל תפלה, מצות ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב את כל אחד מישראל כנפשו, כי אם חס ושלום יש פירוד לבבות ישראל למטה, אז גם למעלה אין התאחדות, אבל התאחדות בגופיהן שלמטה, גורם התאחדות ודבקות נפשותיהן למעלה, ועל ידי זה גם תפילותיהן מתאחדות, ואז בהיות תפילותיהן כלולות יחד, היא רצויה לפניו יתברך שמו.
כתיב 'שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלוקים', ודרשו רבותינו זכרונם לברכה דרגליך היינו הנקבים שאצל הרגלים, ולכן צריך לבדוק את עצמו קודם התפלה אם אינו צריך לעשות צרכיו, ואם מרגיש בעצמו אפילו קצת הרגשה לצרכיו, אסור לו להתפלל. ואפילו בדברי תורה אסור כל זמן שגופו משוקץ עד שינקה את עצמו. ובדיעבד אם התפלל כשהוא נצרך לנקביו, אם הוא משער בעצמו שהיה יכול להעמיד את עצמו, שיעור הילוך פרסה (שעה וחומש) תפילתו תפלה, ואם לאו אפילו בדיעבד אם התפלל תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל. ויש אומרים שאם יכול להעמיד את עצמו שיעור פרסה, אפילו לכתחילה מותר לו להתפלל, ויש לסמוך על זה אם הוא בענין שבעוד שיפנה יעבור זמן תפלה.
הלכה ב'
מי שברי לו שאינו יכול לעמוד על עצמו מלהפיח, עד שיגמור קריאת שמע ותפלה, מוטב שיעבור זמן קריאת שמע ותפלה, ממה שיתפלל בלא גוף נקי, ואם עבר זמן תפלה אנוס הוא ומשלים אחר כך, ואם יראה לו שיכול לעמוד על עצמו בשעת קריאת שמע, יניח תפילין בין הבוחר בעמו ישראל באהבה, לקריאת שמע ומברך עליהם.
צריך לרחוץ את ידיו במים עד הפרק קודם התפלה, ולכן אף על פי שרחץ את ידיו בבוקר אם נגע אחר כך בידיו באיזה מקום מטונף, דהיינו במקומות המכוסים באדם שיש שם מלמולי זיעה, או שחיכך בראשו, או שלא רחצם בבוקר עד הפרק, צריך לחזור ולרחצם קודם התפלה. ואם אין לו מים צריך לחזור אחריהם, ללכת לפניו ד' מילין או לאחריו מיל. ואם מתיירא שמתוך כך יעבור זמן תפלה, מנקה ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי ומתפלל, דכתיב 'ארחץ בנקיון כפי' וגו'. ארחץ במים אם אפשר, ואם לאו בנקיון בכל מידי דמנקי.
ואם רחץ ידיו בבוקר, כראוי, ואין ידוע לו שנתלכלכו ידיו באיזה דבר, מכל מקום כיון שהסיח דעתו בינתיים, ואפילו למד בינתיים, גם כן הוי היסח הדעת, וצריך גם כן לרחצם במים לצורך תפלה, אך בזה אין צריך לחזור אחר המים דוקא, שאם אין לו מים מזומנים, ובאם יחזור עליהם יאחר תפלת הצבור לא יחזיר עליהם אלא מנקה ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי, ומתפלל עם הצבור.
