בעקבות עתירה שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה, בג"ץ דרש היום (ראשון) את התייחסות המדינה לשאלה מדוע לא ננקטו הליכים משמעותיים נגד המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, וזאת עד ליום שני הבא. על פי תקנון שירות המדינה חל איסור על עובד בדרגתה של עו"ד זילבר, לבקר את הממשלה וכך גם קבע בית המשפט העליון.
התנועה למשילות ודמוקרטיה עתרה בשבוע שעבר לבג"ץ בבקשה להוציא צו על תנאי המורה לשר המשפטים אבי ניסנקורן, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ לנמק מדוע אינם נוקטים בהליכים משמעתיים נגד המשנה ליועמ"ש דינה זילבר בעקבות הביקורת שמתחה כנגד הממשלה בנאום בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
עו"ד יסכה בינה שהשתתפה בהכנת העתירה אמרה: "אם סיטואציה בה עובדת ציבור בכירה מפרה שוב ושוב את החוק ואת כללי שירות המדינה, גם לאחר שננזפה והוזהרה, אינה מצדיקה העמדה לדין משמעתי, לא ברור מה יצדיק העמדה לדין שכזו. במיוחד כאשר מדובר בהתבטאויות פוליטיות בוטות תוך ניצול הבמה הציבורית שניתנה לה בשל עבודתה במשרד המשפטים".
כזכור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, שצפויה לסיים בקרוב את תפקידה, מתחה ביקורת נוקבת על פוליטיקאים המאשימים את שומרי הסף והפקידות שאינם מסייעים ל"משילות". בנאום שנשאה ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה", טענה שבמקום לקבל החלטות הם מאשימים את כולם.
את ביקורתה החריפה במיוחד כיוונה הפקידה הבכירה בעיקר כלפי שניים מנבחרי הציבור: ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה – אך לא ציינה את שמם: "בגדי המלך החדשים בשנים האחרונות הם שיח המשילות. המשילות שעליה לא מפסיקים לדבר בשנים האחרונות היא מחוז חפץ וירטואלי, פאטה מורגנה", תקפה עו"ד זילבר.
"המשילות היא אותה כסות מרהיבה שאמורה להיטוות ממיטב הבדים ועל ידי מיטב החייטים, ולאפשר לשלוט ולקדם מדיניות, לו רק לא יפריעו לכך השופטים, או היועצים המשפטיים; או נערי האוצר, או אנשי הדיפ סטייט, או התקשורת המוטה והמגויסת; או האקדמיה האנטי-פטריוטיות; או עולם התרבות האליטיסטי המנותק שחי על חשבוננו ורק מוציא דיבתנו בעולם, או תכניות הסאטירה שפוגעות במורל הלאומי, או מהנדסי התודעה, או בוגרי קרן וקסנר, או הקרן החדשה לישראל, או החמוצים, או הסמולנים, או אלה ששכחו מה זה להיות יהודים או סתם ערבים".
"לפעמים, כדי לא להודות בהיעדר המנהיגות, מפעילים את הוונטילטור המפזר את האשמה לכל עבר. מייצרים מציאות מדומיינת של פרקליטות שבתוך הפרקליטות, או של פקידים חורשי רע המתכננים הפיכה שלטונית. תרבות של חיפוש אשמים במקום נטילת אחריות. עשרות מינויי בכירים מוקפאים. מי עוצר את המדינה מלמנות פרקליט מדינה, מפכ"ל, חשכ"ל, ממונה על התקציבים ועוד שורה ארוכה של תפקידים מקצועיים? שום בית משפט או פקידות לא מונעים את המינויים הללו. מצד שני, כיוונים שתורמים לייעול המשילות לא מדוברים"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה טענה כי "שיח המשילות הוא מפלטו של הפייק מנהיג". הוא שבה ורמז לנתניהו ואמרה כי "לפעמים, אפילו הכנסת או ועדה בכסת, אם איננה מגשימה את ציפיית ה'העתק-הדבק' של המונח בפניה ומעיזה להרהר, לדון ואפילו לשנות בו משהו ובכך למלא את תפקידה לביקורת פרלמנטרית, תיחרך באש המשילות הקדושה".
זילבר התריסה באומרה כי "איש לא יינקה מזעם מסדר אבירי המשילות. אפילו לא נשיא המדינה שהוכתם אף הוא כ'פוגע במשילות', 'מזלזל ברצון העם ופוגע בדמוקרטיה'. זו דוגמה מעציבה המצטרפת למכלול הקודר כולו, הממחישה את הרדיואקטיביות של השיח המסמן, מוקיע, מרחיק, מתייג, משניא, מכליל בקבוצת 'ההם' – שהיא לבטח לא קבוצת 'האנחנו' ובכך מעמיק קרעים, מגביה חומות הפרדה, מרחיק את הסיכוי לאיחוי. שיח מרעיל שלא עוצר אל מול עובדות. ואיפה הילד הזה מסיפור האגדה, שיחשוף גם במציאות את השקר הזה שהשתלט על השיח הציבורי?".
"הקורונה היא תקופה קשה שממחישה את התחרה העדינה, השברירית של רקמת המשילות", הוסיפה. "נחקק חוק קורונה חדש. הדרג המדיני קיבל את ארגז הכלים המלא – מאלו הדרקוניים ביותר, הנסמכים על חקיקת חירום מנדטורית, דרך אמצעים הננקטים מכוח חקיקת חירום רגילה – מה לא אושר במסגרת הזאת? מסגר ועד תיקוני שב"כ שחודרים לפרטיות? כל העתירות נדחות, אפס ביקורת שיפוטית. לא ניתן להאשים במקרה זה את ביהמ"ש העליון. היועמ"ש מאשר כמעט הכול ועבר לגור בקבינט הקורונה, מערך הייעוץ המשפטי הציבורי כולו מגויס 24/7 לאתגרים המשפטיים שמשבר הקורונה מציף. לא ניתן להאשים גם אותו".
זילבר סיימה דבריה באומרה: "במקום לדבר ולפעול נגד, בואו נתלכד בעד. במקום שיח לעומתי, מלבה, יש לנסות את המשילות הסולידרית. משילות שאינה מבוססת על יריבות מלאכותית בין נבחרי ציבור למשרתי ציבור ועל יצירת 'דמון' מדומיין. אלא על תפיסה מורכבת, השתתפותית, המכירה בריבוי הגוונים והפנים של החברה הישראלית. כזו שתשאף לא רק לדבר בשמם של מודרים אלא גם לתת להם מקום וקול ומנדט וחלק ונחלה ברמות השונות של קביעת המדיניות ויישומה".
נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ אמר כי הביקורת שמתחה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר בתחילת השבוע על הממשלה בנושא מינויי הבכירים היא אירוע חמור. בפנייתו ליועמ"ש אביחי מנדלבליט הדגיש את "החומרה הרבה בה הוא רואה את הדברים", וציין כי "זילבר נהגה באופן דומה בעבר ואף קיבלה הערה על כך". הוא ביקש ממנדלבליט: "לטפל בנושא בהתאם לחומרתו ולאירועי העבר". היועמ"ש הגיש שיבדוק את הדברים.
מנדלבליט הגיב: "בהמשך להודעת נציבות שירות המדינה בעניין התבטאויותיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו״ד דינה זילבר – היועץ המשפטי לממשלה ישמע את התייחסותה של עו״ד זילבר לדברים, ובהמשך לכך יחליט כיצד להידרש לפניית נציב שירות המדינה ולפניות נוספות בנושא".
