נגיד בנק ישראל הפרופסור אמיר ירון הציג היום (שני) את התוכנית אותה גיבש לניהול תקציב המדינה, אותה יש ליישם לאחר שיחל מבצע החיסונים הישראלי נגד נגיף הקורונה. לפי התוכנית, בראש ובראשונה יש לאשר תקציב ל-2021, זאת "כדי למנוע קיצוץ בהוצאות ולאפשר למשרדים לפעול על פי תוכנית עבודה מסודרת".
על פי התכנית בשנה הבאה, אין להפחית מיסים – אלא אם הממשלה תחליט על קיצוץ מוגבל בתקציב השנתי. כמו כן, אין לבצע קיצוצים בתקציב לשנים הבאות, אך יש לחסום החלטות שמגדילות את הוצאות הממשלה מעבר למה שנקבע מראש.
הנגיד ירון, שהציג את התוכנית בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הציע כי החל מהתקציב של שנת 2022, המשק יעבור לריסון תקציבי באמצעות מתווה להפחתת חובות הממשלה. אחרת, הזהיר, המשק עלול להגיע עד 86% מהתוצר ב-2025, לעומת 60% ב-2019.
בהמשך, הציג פרופסור ירון נתונים על שיעור האבטלה במשק בשנה האחרונה. כך למשל, ניתן לראות כי ענפים שבהם משתכרים בשכר גבוה פוטרו בסגר השני פחות עובדים מאשר בענפים שבהם השכר הוא נמוך. היציבות היחסית במספר המובטלים "לטווח ארוך" – כאלה שלא מצאו עבודה יותר מ-16 שבועות, מעלה חשש בבנק ישראל שהאבטלה התקבעה באופן מבני, ולא רק כבעיה זמנית של תקופת הסגרים. אחת הסיבות האפשריות לכך היא כתוצאה משינויים טכנולוגיים, או האטה ארוכת טווח במשק.
עוד עלה מהנתונים כי שיעור האבטלה בסגר השני היה נמוך יותר מאשר בסגר הראשון, אך קצב ההתאוששות – כלומר, הירידה באבטלה – הוא מתון ואיטי יותר לאחר הסגר השני, מאשר לאחר הסגר הראשון. תופעה זו מחזקת את החשש מפני אבטלה מבנית לטווח ארוך, שכנראה תישאר גם אחרי תחילת מבצע החיסונים.
בסיום דבריו אמר: "השנה החולפת התאפיינה במשבר בריאותי שהוביל למשבר כלכלי חוצה מדינות ויבשות ובקנה מידה היסטוריים הסגרים שהוטלו בתגובה להתפרצות הנרחבת של התחלואה הובילו לירידה חדה בפעילות הכלכלית. לשמחתנו, ההתאוששות מהסגר השני הייתה מהירה יותר מאשר הסגר הראשון, ומכאן עולה המסקנה כי חשוב להמשיך ולפתוח את המשק ולמקסם פעילות כלכלית אך בצורה אחראית".
