בכירים במשרד הבריאות מעריכים כי המשרד יבקש הארכה של שבוע נוסף לסגר – כך דווח ב'כאן חדשות'. הבקשה באה על רקע מספר הנדבקים שהגיע לשיא ובעקבות העלייה המתמשכת במספר החולים בקורונה שמצבם קשה. במשרד הבריאות הביעו דאגה מהמוטציות שגורמות לעלייה בתחלואה בילדים ונוער בשבועיים האחרונים.
ב'חדשות 12' דווח כי למרות תמונת התחלואה הקשה, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים היום דיונים על שלבי היציאה והפעלת הדרכון הירוק. על פי הדיווח, המתווה הראשוני ליציאה מהסגר כולל פתיחת גנים וכיתות נמוכות וכיתות י"א-י"ב מיד בתום הסגר, וכן פתיחת חנויות רחוב, טיפולי "אחד על אחד". כשבועיים לאחר תום הסגר צפויה פתיחה של תרבות, בתי מלון וספורט (בהתאם למודל הדרכון הירוק).
ב'ווינט' דווח כי בדיון שעסק בדרכון הירוק, בהשתתפות נציגי משרד הבריאות ובהם השר יולי אדלשטיין, הפרויקטור פרופ' נחמן אש וראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס, שרטט קווים לדמותו: אנשים יוכלו לקבלו לאחר קבלת מנת החיסון השנייה, והוא יהיה תקף לחצי שנה. הוא יונפק בשפות עברית ואנגלית כך שיהיה תקף גם בחו"ל או לשימוש בינלאומי אחר. עוד דובר על כך שניתן יהיה להוריד אותו מהאינטרנט, ואף תוקם אפליקציה ייעודית של משרד הבריאות לטובת הנושא, אולי בשילוב ברקודים עבור שימוש בבתי עסק לדוגמה.
בדיון שעסק באסטרטגיית היציאה מהסגר הציג משרד הבריאות את השלבים – ללא תאריכים. בניגוד לסגרים קודמים שבהם נלקחו בחשבון מדדי נדבקים ומקדמי הדבקה, הפעם נכנס למשוואה נתון נוסף שישפיע על קבלת ההחלטות והוא מספר המתחסנים. בשיחה שנערכה נתניהו פנה לאדלשטיין וביקש לבדוק היתכנות של מתן 200 אלף חיסונים ביום ואף יותר.
עד כה מדדי היציאה היו 1,000 מאומתים ביום ומקדם הדבקה נמוך מ-1, אולם הפעם מצטרף נתון מספר המתחסנים. גורמי הבריאות ירצו להבין את ההשפעה של החיסונים מצד אחד, ושל שתי המוטציות – הבריטית והדרום-אפריקנית – מצד שני. הנתון המרכזי יהיה כנראה מספר המחוסנים מול מספר החולים, המשפיע על מספר החולים שמצבם קשה – ובכך על תפקוד בתי החולים ומערכת הבריאות כולה. לאחר קבלת הנתונים הללו, ייקבע מועד כניסת הדרכון הירוק לתוקף. יש לציין כי אותה פעימה ראשונה מתוכננת לא תהיה קשורה לדרכון, כמו פתיחת מערכת החינוך והחנויות.
רשעים