השבוע מתייחס בטורו הפרשן הפוליטי, אבי בלום, לגבי מה שהתרחש השבוע מאחורי הקלעים במכרזי חריש מטעם ועד הדיור המאוחד – חריש: "מוטל'ה קרליץ – עוד אחד שהוכיח יותר מפעם אחת שהוא יודע להפתיע, עוד אחד שמתחיל כל מהלך בהפתעה גדולה, אבל תמיד ייגרר לבסוף להרפתקה משפטית סבוכה.
קרא עוד:
[postim]
"ההפתעות הקודמות: החינוך העצמאי ויתד נאמן, נגררו לבית-המשפט. כעת מגיע תורה של חריש – לעבור את אותו תהליך בדיוק. חלוקת העבודה ב'ועד הדיור' הייתה די ברורה: מאיר פרוש היה אחראי על גיוס הרוכשים ל'ועד הדיור' וסיפק את הסחורה בגדול. מוטל'ה קרליץ, לקח אחריות על שאר העניינים הבירוקרטיים – והתוצאות, הרי הן לפניכם".
וכאן מותח בלום ביקורת על התנהלות ראשי ועד הדיור, "כמו בשאר הפרשות שנכרכו בשמו של איש המסתורין קרליץ, גם חריש עושה את הדרך הבטוחה לאולם בית-המשפט. בשבוע שעבר, הובאה כאן תגובתם הדי מזלזלת של אנשי 'ועד הדיור', שלא ממש ספרו את המסמך ששיגר עורך-הדין של עמותת 'חריש הירוקה', עו"ד יהודה זהבי, לוועדת המכרזים של משרד השיכון ולמינהל מקרקעי ישראל.
"מבלי להיכנס לנבכי הטיעונים המשפטיים, ניתן לסכם ולומר כי הדרישה לפסילת הצעת 'ועד הדיור' מתבססת על שתי רגליים – האחת בירוקרטית: הטענה כי באמצעות הקמת עמותות-בת שכולן נוהלו ע"י יד אחת, עקף ועד הדיור את הוראות המכרז הקובעות כי מציע לא יוכל לזכות ביותר משני מתחמים בינוניים או במתחם אחד גדול. השנייה, פלילית: כביכול, הקשר בין העמותות הקשורות ל'ועד' שהוביל לתיאום בהצעות המחיר, מהווה קרטל האסור על-פי חוק ההגבלים העסקיים.
"ב'חריש הירוקה' טוענים כי העסקנים הנלהבים ב'ועד הדיור' עשו להם חיים קלים והותירו קצוות פרומים, כגון: מחירים דומים ליחידת דיור לפני או אחרי חילוץ רכיב עלויות הפיתוח; כתב יד זהה בהצעות של העמותות השונות; הוצאת ערבויות בנקאיות ממקור אחד; זהות במסמכים המשפטיים ועוד אי אלו טביעות אצבעות, שמזוהות בנקל, בכל מעבדת זיהוי פלילי.
"אבל הטעות הגדולה מכולן, כך על פי הטענה, הינה "בקשת הצטרפות", שהופנתה ל'ועד הדיור החרדי המאוחד חריש בע"מ', ועליה חתמו המצטרפים לעמותות. עפ"י הנטען, הרי שהבקשה הזאת היא ההוכחה הגדולה לכך שהוועד תיאם בין ההצעות השונות.
"דומה שלשון הבקשה אינה מותירה מקום נרחב מדי לדמיון: "אנו מסכימים באופן בלתי חוזר", נכתב בבקשות שעליהן חתמו המצטרפים, "כי ועד הדיור יטפל בכל הקשור והכרוך בהתארגנות למכרז לפי שיקול דעתו ובכל דרך שיראה לנכון, וכי בפעולות הנ"ל יהיה רשאי ועד הדיור לחייב אותנו בכל דבר ועניין, ובכלל זאת יהיה רשאי להחליט לגבי אופן הגשת ההצעות למכרז (חלופת הקבלנים או חלופת העמותות), חלוקת הנרשמים בין העמותות השונות, קביעת החלוקה הפנימית בכל אחת מהחלופות, קביעת מספר וזהות המתחמים אשר לגביהם יוגשו הצעות, קביעת המחירים אשר יוצעו במסגרת ההגשה למכרז, וכיוצ"ב". ליותר מזה, החבר'ה מ'חריש הירוקה', לא היו יכולים לצפות.
"הזלזול מהשבוע שעבר, התחלף השבוע בדאגה, אחרי שהחומר הועבר לידיו של סגן היועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט. מכל הנפשות הפועלות במשרד היועץ המשפטי לממשלה, ליכט הוא האחרון שיאפשר לפרשייה עסיסית שכזאת לחמוק מבין אצבעותיו. לא בכל יום מזדמנת פרשייה של חרדים המשתלטים על מכרזים ודוחקים את רגליהם של הרוכשים החילוניים.
ולסיום קובע בלום, "יום אחרי שעמוד הענן ייעלם, כותרת על החלטה שתפסול את העמותות החרדיות, יכולה לתפוס מקום של אי-כבוד בראש עמודי החדשות. ליכט רק צריך להוציא החלטה על עיכוב המכרזים והעברת הסוגיה לבדיקת הממונה על ההגבלים – והחיבוק התקשורתי, בוא יבוא. בשביל רוכשי 'ועד הדיור', צריך לקוות שגם הפרשה הזאת – כמו פרשת יתד נאמן, תסתיים בניצחון משפטי, אך אי אפשר שלא לתמוה איך נפלו גיבורים וזאת בשעה שהכתובת הייתה על הקיר, באותיות גרפיטי אדומות.
מקווה מאוד שהצדק יעשה לטובת "חריש הירוקה" שבאמת עמדה והלכה לפי כל הכללים והחוקים ולא ניסתה לעשות קיצורי דרך לא חוקיים.