הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הרה"ק רבי משה מזוועהיל זיע"א

הרה"ק רבי משה מזוועהיל זיע"א – י' אייר תקצ"א

• תולדותיהן של צדיקים •

אורו של רבינו הרה"ק רבי משה מזוועהיל זיע"א הפציע לאביו הרה"ק רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זיע"א, ולאמו הרבנית מרת מרים ע"ה, היו לו לאביו הק' חמישה בנים צדיקים ומופלגים אשר אמר עליהם שהם כנגד החמשה חומשי תורה, ורבינו היה הרביעי שבהם ואמר עליו שהוא כנגד ספר 'במדבר'.

רבינו קנה את תורת החסידות אצל הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א, ואצל הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זיע"א, ואצל הרה"ק רבי יעקב יצחק החוזה מלובלין זיע"א.

בתחילה לא רצה לקבל עליו שררה ופתח חנות למחייתו, ולסוף ימיו נתקבל להיות מגיד מישרים במעזריטש ולאחמ"כ בזוועהיל.

ויאסף אל עמיו ביום י' לחודש אייר שנת תקצ"א, בספירת 'נצח שבנצח', ומנו"כ בזוועהיל.

• • •

לרבינו היתה חנות שהחזיק למחייתו, אך כל כולו היה שקוע בדביקות יתירה, וגם בהיותו בחנות היא אחוז בשרעפי קודש, ולא שת לבו לכל המתרחש סביבו. והחנות היתה הפקר לכל דכפין, וכל הסחורה היתה הולכת לה ללא תמורה.

ומחברתו בקודש הרבנית היתה שוקדת על מעשי החסד, ומעלימה עין מאלו שלא היה ביכלתם לשלם, באחד הימים, כאשר הגיעו מים עד נפש, והדוחק בבית היה קשה מנשוא, חגרה עוז בעצמה ויצאה לאחד הכפרים לגבות חוב מאחד הלקוחות שהיה מקיף בחנות, אולם בהגיעה לבית מצאה את בעלת הבית טרודה עם ילדה החולה, בעלת הבית חפצה לגשת לרופא עם בנה החולה, אולם באין איש עמה בבית לשמור על ילדיה לא יכלה לעזוב את הבית, הציעה הרבנית שהיא תשאר לשמור על הילדים עד שתשוב, בשער ליל מאוחרת חזה הרבנית לביתה, וגביית החוב מובן שנתדחתה. ועד מהרה נשתקע רבינו בחובות גדולים.

ופעם בא אל הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זיע"א, ואמר לו הרה"ק שיכול לתת לו עיר מהערים שתחת חסותו, וענה לו רבינו שיהיה לו ישוב על זה, ובלילה בא אליו אביו בחלום עם פסוק שהיה לו משמעות שיקבל למ"מ את העיר זוועהיל.

• • •

דרכו של רבינו היה בהצנע לכת, אך בפנימיותו היה כולו שלהבת. רק בשבת קודש בעת הקידוש היתה פורצת בהתלהבות יתירה אותה לבת אש אצורה ומכוסה. ומסופר שבשכנותו גר יהודי ליטאי שהיה עוסק בתורה כל ימי השבוע והיה מתמיה על הקידוש של אותו אברך שכולו התלהבות ודביקות, הרי כל השבוע יושב הוא ועוסק במסחר, והוא שיושב ולומד אינו מתלהב כל כך, ושמא אין התלהבות זו אלא בחיצוניות. והחליט הלה שבערב שבת יקדיש את כולו לתורה ועבודה, בעוד שכנו – רבינו עמוד בחנותו, והנה ראה אותו שכן שערל וערלית נכנסים לחנותו של רבינו, בעוד שהוא עסוק כולו בתורה ועבודה. כשקידש היום ניגש השכן לקדש על הכוס אחר הכנה רבה, אך גם הפעם אינו זוכה להתלהבות שלה ציפה, משא"כ מביתו של רבינו נשמע הקידוש בהתלהבות כמידי פעם. ניגש השכן לרבינו ושאלו הכיצד? אני שלומד כל היום איני זוכה להתלהבות בקידוש, וכבודו שעוסק במסחר ובמגע עם הערלים, זוכה להתלהבות מדי שבת. ענה לו רבינו: ההבדל הוא שאתה בעת הקידוש חשבת על הערל והערלית שנכנסו לחנותי, ואני, בעת שנכנסו חשבתי על הקידוש…

• • •

באחד הימים בא לבקרו אחיו הבכור, הרה"ק רבי יוסף מיאמפלא זיע"א, וכשנכנס לבית רבינו יחד עם מלוויו מצאוהו יושב ומעשן הלילקע שלו, שקוע כולו במחשבותיו, ואינו מבחין כלל בנוכחותם של האורחים, ביקש הרה"ק מיאמפלא לא להפריע וחיכה עד שגמר רבינו לעשן, ואז הבחין רבינו בנוכחות אחיו וקם לקראתו וקיבל פניו כיאות. והסביר והתנצל על שלא קם מיד לקבל פניו, ואמר, הן שמענו מאבינו שכאשר מתחילים בעשיה כל שהיא יש להתחילה ביחוד להקב"ה, ואין להפסיק באמצע העשיה, ומשום כך לא הבחנתי בך.

• • •

סיפר הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זיע"א מזקינו רבינו, שפעם אחת ביושבו עם תלמידיו והיה כמדבר לעצמו: זאל איך יא זאגין תורה? אדער ניט זאגן? ושתק מעט, והיה שם אחד מהמתנגדים והלצים, קרא בצעקה הפסוק (משלי יז, כח) 'גם אויל מחריש חכם יחשב' ותיכף נעשה רעש והתלמידים רצו להענישו כראוי, והשקיט אותם, ואמר כי לכאורה קשה הלשון 'מחריש' שהוא מפעיל, מחריש לאחרים. והענין כי הצדיקים בתורתם שאומרים תמיד, הם ממתיקים הדינים והגזירות הרעות שנגזרו ח"ו על ישראל. אמנם לפעמים אי אפשר בשום אופן לומר תורה, מחמת איזה קטגוריה ח"ו על ישראל, ואז הם פועלים כל טוב על ידי מחשבה שלהם, וזה פירוש, אויל מחריש להחכם, מלומר תורה, ואז 'חכם יחשב', במחשבה שלו להמתיק הדינים ולפעול כל טוב.

• • •

הרה"ק רבי אשר מסטאלין זיע"א ביקר פעם בזוועהיל, ובהיותו שם חלה, והיה מוטל על המיטה, וביקש שישאוהו כך לבית רבינו, ואמר: כשאגיע לעולם האמת ואביו המגיד מזלאטשוב ישאלני אם בקרתי אצל בנו רבי משה, והיה אם אשיב שלא היה בכוחי לבקרו, יאמר לי: איך באת הנה, לכאן? אם נשאו אותך לכאן, אפשר היה לשאת אותך אליו.

• • •

פעם ביקר רבינו בעיר אחת, והיו אנשי העיר מפצירים בו מאד שיקח בית עלמין חדש בעיר להקיפו כמנהג הצדיקים, ונעתר לבקשתם ולקח הבית העלמין החדש. ותיכף אחרי זה נחלש רבינו חולשה גדולה לערך שני ימים. וכאשר עברו השני ימים, קם ממיטתו וסיפר אשר אביו הרה"ק המגיד מזלאטשוב זיע"א בא אליו בלילה הזאת וסיפר לו הסיבה שנחלש, כי מקום מהבית עלמין החדש היה מקום נחשים ועקרבים ושם הרגיעה וכו' ר"ל, וכאשר סבב רבינו זאת המקום בקדושתו ולקח המקום ההוא לצד הקדושה, אזי נתעוררו כמה קליפות לקטרג עליו, מדוע לקח את מקומם, ובעבור זה נחלש עד שיצא הפסק מהבית דין של מעלה אשר הרב ז"ל יתרפא, רק סוס אחד מהמרכבה שלו ימות תיכף, והוא יסע תיכף חזרה לביתו.

ואמר על זה שזהו נרמז בפסוק 'יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח, היינו יהי [דין] המשפט, ממה שלקח מקום נחשים ועקרבים. הנושך עקבי סוס, היינו שימות סוס אחד, ויפול רוכבו אחור והבעל מרכבה יסע תיכף חזרה לבית, וכן היה, ונסע תיכף לביתו בריא, ולא ניזק שום אדם מאז, והבית עלמין נשאר בקדושתו.

• • •

הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זיע"א סיפר כמה פעמים אשר אצל הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזבוז זיע"א, היה חסיד אחד בשם ר' יעקבקא מאהליוויר, שהיה רגיל תמיד לבדח דעתו של הרבי ר' ברוך, במה שהיה מתאר לפניו את העובדות מהרה"ק מבארדיטשוב, ואת הכריעות וההשתחויות שלו בעת תקיעת שופר, או הדלקת נר חנוכה וכדומה. והרבי ר' ברוך היה מתמלא על ידי זה בשמחה ושחוק בלוא פי קדשו, והיה נראה ח"ו כאלו הרבי ר' ברוך מתלוצץ מעבודת הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א.

ויהי כאשר בא רבינו אל הרה"ק הרבי ר' ברוך זיע"א, וכשבתו בשבת בשלחנו הטהור של הרבי רק ברוך, החל החסיד הנ"ל לחקות עבודת הרה"ק מבארדיטשוב, ולעשות כל הכריעות וההשתחוויות שהיה רגיל לעשות בעת עבודת הקודש שלו, והרבי ר' ברוך החל למלאות שחוק פיו הקדוש, עד שכמעט אחד עצמו בבטנו, ורבינו נמוג לבו בקרבו מרוב היסורים והרוגז שלו, איך אפשר בעולם להתלוצץ מצדיק קדוש כהרה"ק מבארדיטשוב. כן היה בכל סעודות שב"ק, שהחסיד הנ"ל תיאר דמיון איזה עובדא קדישא של הרה"ק מבארדיטשוב, והרבי ר' ברוך לא פסיק פומיה מחוכא כל השלחן. ורבינו ממש נעשה בשרו חידודין חידודין, ולא ידע בנפשו שופ תירוץ על הרבי ר' ברוך. ולזאת אם כי היה בדעתו לשבות עוד שבת אצל הרבי ר' ברוך, לא רצה עוד. ויבוא ביום א' לקבל ברכת פרידה מהרבי ר' ברוך ולנסוע לביתו, וישאלהו הרבי ר' ברוך מה זה ימהר לנסוע ככה לביתו, ולא יכול היה רבינו להתאפק עוד, ויאמר בלב מלא כאב, היתכן להתלוצץ מקדוש כהרה"ק מבארדיטשוב, אשר רבינו ידעו לאיש אלוקים קודש ונורא בהיותו תלמידו.

אז פתח הרבי ר' ברוך את פי קדשו ויאמר בזה"ל: [אויך מיר א גיטער יוד וויסט גאר ניט וואס מען רעדט] הלא זה כמה שנים שהבע"ד עומד ומקטרג לפני המקום למה צריך לביאת המשיח ובנין בית המקדש, הלא הרב מבארדיטשוב מכווין בעבודתו כל הכוונות שהיה הכהן מכוין בבית המקדש, ולכן כדי לבטל קיטרוגו של הבעל דבר אני מוכרח לשחוק מעבודתו של הרה"ק מבארדיטשוב כדי לבטל הקיטרוג ושיהיה הגאולה במהרה בימינו אמן ובנין בית הבחירה, אבל באמת גם אנכי יודע בלב את גודל מעלת הרה"ק מבארדיטשוב והשחוק הזה הוא רק לבלבל דעת השטן כהנ"ל.

• • •

• זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל •

(מקורות: צדיק יסוד עולם, מאמר מרדכי, תורת המגיד מזלאטשוב, אמונת צדיקים, דברי דוד)

המאמר מתוך הגליון 'אור מופלא' שיו"ל מדי שבת בשבתו ע"י מכון 'נהורא'

להורדת הגליון לחץ כאן: אור מופלא גליון כ"ז פרשת תזריע מצורע תשפ"א

להורדת הגליון השבועי לחץ כאן: אור מופלא גליון כ"ח אחרי קדושים תשפ"א

להצטרפות לקבלת הגליון בדוא"ל: [email protected]