אל סלבדור הפכה להיות המדינה הראשונה בעולם שמכירה ב'ביטקוין' כמטבע שווה ערך לדולר, שניתן לרכוש איתו מוצרים, לשלם תרומת מס, והמרות למטבע הדיגיטלי לא יחויבו במס רווח הון. מאז, מחיר המטבע הוירטואלי – מזנק.
לראשונה בעולם: מדינה ריבונית מכירה במטבע הביטקוין כאמצעי תשלום
בשבועות האחרונים, בעיקר בשל ציוצים של אילון מאסק והמאבק של ממשלת סין במטבע הדיגיטלי, כולל מעצרים המוניים של מאות בני אדם בחשד להלבנת הון דרך הקריפטו, הביטקוין סוף סוף מתחיל להתאושש. המטבע שהיה צבוע באדום (סימן לירידות) הפך לירוק – הצבע של העליות.
להחלטה של אל סלבדור, עשויה להיות השפעה מיידית גם על השוק הישראלי ועל המשקיעים הישראלים המחזיקים במטבעות אלו. עד כה, הביטקוין לא הוגדר כמטבע אלא כנכס. ככזה, רווחים כתוצאה ממכירתו בעת עליית מחירים, חויבו במס של 25%.
עו"ד אורי גולדמן המתמחה בתחום המיסוי, מסביר בשיחה עם 'כלכלסיט' כי "הכרתה של אל סלבדור בביטקוין כהילך (כלומר 'אמצעי תשלום') חוקי במדינה, עשויה לאתגר גם את מערכת בתי-המשפט בישראל. כזכור, לפני כשנתיים טלטל בית-המשפט המחוזי מרכז בלוד את קהילת הקריפטו הישראלית עם קביעתו לפיה הביטקוין אינו מטבע – אלא נכס – ולכן מימושו חייב במס (פס"ד קופל). דהיינו לא חל עליו הפטור של שערי המט"ח החל על מטבעות".
"אלא שבחינת האדנים המרכזיים עליהן נשען פס"ד קופל מגלה שלפחות אחד משני הנימוקים המרכזיים השתנה מן היסוד. בפס"ד קופל קבע כב' השופט שמואל בורנשטיין כי אין לראות בביטקוין מט"ח הן משום שעל-מנת שזה ייחשב למט"ח היה עליו לקבל ביטוי פיזי דוגמת שטר או מטבע פיזי (מעות); והן משום שעל-מנת שיוכר כמט"ח הוא חייב להיות הילך חוקי במדינה כלשהי".
מסביר גולדמן, "עיננו הרואות, הנימוק האחרון כבר לא עומד בעינו, ודי בכך כדי לאתגר מחדש את הפסיקה. אך האמת היא שאם נשוב לפסק-הדין ולנימוקיו, נגלה כי למעשה הנימוק הראשון – הנוגע לדרישה כי הביטקוין יקבל ביטוי ממשי פיזי – הינו נימוק טכני מלכתחילה וניתן לאתגר גם אותו באמצעות מספר חברות בינלאומיות שכבר עובדות על מתן צורני פיזי למטבעות הקריפטו (בראשם ביטקוין) חזק מלכתחילה, ואולי הגיע העת לקרוא גם עליו תיגר".
"כך, למשל, כבר עכשיו מסתמן כי בעתיד הקרוב אנו נחזה במספר מדינות שיגדירו כהילך חוקי את כסף הפיאט שלהן (מערכת כספית שכל קיומה מושתת על חוק ואמון בממשלה המנפיקה אותו) – הגם שזה נטול כל ביטוי פיזי. הגדרה צפויה זו עשויה להעמיד בסימן שאלה האם הקביעה בפס"ד קופל ביחס לביטוי הממשי של הביטוקוין עדיין בעלת תוקף בשנת 2021. לבטח בעתיד".
מכיוון שהמשמעות הפיסקלית של הגדרת הביטקוין כנכס ולא כמט"ח נאמדת במיליארדי שקלים כהכנסות ממס למדינה בשנה, צופה עו"ד גולדמן כי כבר בתקופה הקרובה נצפה בקרב איתנים מחודש סביב הסוגיה הזו. עוד סביר להניח, כי תפוח-האדמה הלוהט הזה יתגלגל בהמשך הדרך גם דרך הרשות לניירות ערך ויגיע לפתחו של בית-המשפט העליון.
לדברי שגיא בקשי, מנכ"ל חברת הפינטק Coinmama: "למדינת ישראל יש הזדמנות היסטורית להיות המדינה המפותחת הראשונה שמאמצת את הביטקוין מתוך חוזק ויכולת השפעה. זאת משום שלפי החוק הישראלי מטבע בישראל מוגדר כמטבע חוץ אם הוא מוגדר כחוקי באחת ממדינות העולם. לפיכך, כשהביטקוין יוכר כמטבע רשמי באל סלבדור – ניתן יהיה לטעון שביטקוין הוא מט"ח עם מיסוי אפס".
