לקראת חגי תשרי ועל רקע העלייה בתחלואה, הנחה שר הדתות מתן כהנא לגבש מתווה תפילות בבתי הכנסת ברחבי הארץ. עם פרוץ הקורונה בארץ הוצגו בתי הכנסת כמקומות של הדבקה מהירה – ולכן נסגרו, זאת למרות שהנתונים אותם הציגו בערים החרדיות הראו תמונה שונה לגמרי.
עם התקדמות הטיפול במגיפה נראה כי הממשלה מתעלמת מבתי הכנסת, שלמעשה שנותרו סגורים בעוד בתי עסק ומתחמי בילוי נפתחו לאחר הגל השלישי. עד היום בפועל אין הנחיות ספציפיות לבתי הכנסת, והגבאים מאלתרים כאלה.
לפי הפרסום הבוקר (שלישי), שר הדתות מתן כהנא מצהיר כי הוא "עושה סדר בכל הנוגע לבתי הכנסת", כאשר הפתרון המוצע הוא הגבלת מספר המתפללים כמו מתחמי בילוי. לפי הדיווח, לקראת החגים הנחה השר כהנא את מנכ"ל המשרד לשירות דת מוני מעתוק לגבש מתווה לבתי הכנסת, שגולת הכותרת שלו היא האמירה "דין אחד למתחמי בילוי ולבתי כנסת".
המשמעות, על פי מה שאומרים במשרד הדתות, היא שלא תהיה איפה ואיפה כפי שהיה בגל השלישי, אולם מדובר במס שפתיים משום שבימים אלה מאפשרת הממשלה להמוני ישראלים מעבר חופשי בנתב"ג, מה שלפי מומחים יביא גל תחלואה קשה שיגרום לסגר בחגי תשרי.
רבים מהציבור המסורתי בישראל תהו בשולי הדיון על הטיסות לאומן מדוע שוב ישנה אפשרות שיוטל סגר בחגים, תוך פגיעה בשומרי המסורת, בעוד בחודשי הקיץ בעת התפרצות של ממש לא ננקטים צעדים מונעים. שומרי מסורת רבים שאלו את השאלה המתבקשת – אם לא מונעים מהציבור הרחב לטוס אף שברור שנכנסים דרך נתב"ג וריאנטים שונים של נגיף הקורונה, כיצד ניתן לדרוש לסגור את בתי הכנסת בחגים בשל תחלואה?
אחד הגבאים זעם ואמר: "שלא יחפשו אותנו בחגים". כזכור, בשנה שעברה רק ימים ספורים לפני ראש השנה התפרסם מעין מתווה מאולתר, שכלל חשבון מסובך שבו הובאו בחשבון מספר הפתחים בכל בית כנסת וגודל החדר על מנת להגיע למספר המתפללים המותר. בפועל, מתווה זה היה כה מסובך, עד שגבאים רבים לא ידעו איך ליישם אותו.
