במעמד השתתפו מאות רבות של חסידי ומעריצי בעל ההילולא הרבי העטרת ישראל מסאדיגורה זיע"א אשר כידוע היה מתגורר כל השנים בלונדון והנהיג ביד רמה את הקהילה המקומית. אלו זכו ליהנות ממנו עצה ותושיה ולהתבשם מאורו ותורתו עוד קודם זרח שמשו כממשיך דרכו של אביו הרבי העקבי אבירים באדמו"רות, והם גם זוכים היום להמשיך בדרכו ומורשתו ולהסתופף בבית גדול שמגדלין בו תורה ותפילה, בצלו של בנו הרבי שיבדלחט"א מלונדון אותו הועיד בעל ההילולא לגדולות.
עצרת הזכרון נפתחה בדברי פתיחה אותם נשא חתן הרבי זיע"א, הרה"צ רבי יהושע מאיר פרישוואסער, רב ביהמ"ד מאורות חיים אשר הרחיב הודות גדולת חותנו ומידותיו הנאצלות, והקשר המיוחד בינו לבין בנו הרבי מלונדון וההתבטאויות המפליגות על גודל מעלותיו. לאחמ"כ זכה הציבור הקדוש לדברי ברכה מכ"ק אדמו"ר מוויזניץ לונדון אשר נבצר ממנו להשתתף ונשא דברים בשידור חי מבלגיה. הרבי מויז'ניץ העלה בערגה את הידידות המיוחדת שלו עם הרבי זיע"א עוד בימי עבר בישיבתם יחד בבית הוראה, בסיום איחל לבנו הרבי שליט"א שיאריך ימים על ממלכתו ויישא המשך ברכה והצלחה במלאכת הקודש. נואם הכבוד היה דומ"צ וראה"כ קהל יטב לב דסאטמאר הרה"ג רבי שמעיה לעוו שליט"א.
הס הושלך בקהל בעיצומו של המעמד עת פתח בדברות קודש בנו של בעל ההילולא, הרבי מסאדיגורה שליט"א מלונדון אשר הזכיר את דברי ההפלאה עה"פ "אם דומה הרב למלאך ה' צבקות תורה יבקשו מפיהו. וכבר נתקשה בזה המהרש"א וכי אנו יודעים איך נראה מלאך?! אלא שהמלאך הוא עומד, אם הרב כמלאך שמוותר להתעלות ממדרגה למדרגה וכמו שראינו אצל כבו"ק אדוני אבי זי"ע הכ"מ שהיה בבחי' וירד משה מן ההר אל העם, אז תורה יבקשו מפיהו. אדרבה כעת עלינו להכיר טובה ועכשיו ע"י מעשינו לזכרו הטהור, הרי הוא בבחינת הולך מהיכל להיכל".
בהמשך דבריו הזכיר הרבי שליט"א את דברי אביו העטרת ישראל זי"ע אשר אמר בשנה הראשונה ליארצייט של אביו, סבו הרבי העקבי אבירים זיע"א, ושבדברים אלו יש דרך חיים שהנחיל תדיר לחסידיו בכל עת מצא;
על הפסוק "ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול": איתא במדרש (שמו"ר א, כט): "במה הרגו, ר' אביתר אומר הכהו באגרוף, וי"א מגריפה של טיט וכו'. רבנן אמרי, הזכיר עליו את השם והרגו שנאמר 'הלהרגני אתה אומר'". וביאר כבו"ק מרן העקבי אבירים זיע"א שהמדרש מלמדנו איזהו דרך הישרה לנהל מלחמת ה' נגד השונאים הקמים עלינו.
"ר' אביתר אומר הכהו באגרוף" דהיינו שצריך לצאת במלחמה ב'כוחי ועוצם ידי'. "וי"א במגריפה של טיט" דהיינו להלחם בשונאים בכח כלי התקשורת, להשמיץ אותם בעיתונים וכדו' כדי לעורר את דעת הקהל נגד השונאים. אולם רבנן אמרי' דרך התורה והישרה היא "בשם", רק בכח האמונה בהשי"ת אפשר לנצח במלחמה". עכ"ד.
ראש הדיינים דהתקאה"ח הגאון רבי שלום פרידמאן שהיה מורו ורבו של בעל ההילולא הרבי זי"ע בהוראה, וכן מורו ורבו בהוראה של בנו הרבי יבדלחט"א מלונדון, הזכיר שמכל הסיגופין אשר אנשים מחפשים לקחת על עצמם כיום, נשאר סיגוף אחד שהוא הכי קשה אך הכי נצרך, וזה לוותר על מידותיו, וזהו היה אחד המאפיינים הבולטים של הרבי זיע"א בכל שנות חיותו והנהגתו. השריש בכולנו כל העת את חשיבות ההקפדה על כל ענייני בין אדם לחברו.
את המעמד פיארו בהשתתפותם כאמור רבני ודייני לונדון מכל החוגים והעדות, ביניהם ניתן למנות את הגאון רבי שלום פרידמאן שליט"א ראש הדיינים דהתקאה"ח בלונדון, הגאון רבי שרגא פייבל זימערמאן ראב"ד פעדעריישען, הרה"ג ר' יהשע מאיר פרישוואסער, רב ביהמד מאורות חיים וחדב"נ מרן רבינו הקוה"ט זי"ע, מחותן הרבי ז"ל – הגאון רבי שלמה ישראל פרישוואסער רב ביהמ"ד סאסוב ור"י חיי עולם, הרה"צ רבי יצחק ברייאר בן האדמו"ר מבאיאן, הגאון רבי שמעיה לעוו שליט"א דומ"צ וראה"כ קהל יטב לב דסאטמער, הרה"ג ר' משה היילפרן רב ביהמ"ד בית שמואל דראדומישלא, הרה"ג ר' ישעיה שלעזינגער רב ביהמ"ד שערי תפילה, הרה"ג ר' יוסף וויינברג רב ביהמ"ד תפארת ישראל, הדיין הרה"ג ר' מרדכי אייזנר מרבני גור, הרה"ג ר' מאיר רפפאפורט רב ביהמ"ד אמרי שפר.
עוד השתתפו הרה"ג ר' שלמה יצחק ביקסנשפאנער רב ביהמ"ד הענדען עדת, הרה"ג ר' אריה ווייס רב ביהמ"ד וויזניץ סטמפורד היל, הרה"ג ר' חיים מיכאל ביברפלד אב"ד טשארטקוב לונדון ומחותנו של האח האדמו"ר מירושלים, הרה"ג ר' יונתן דוד הול דומ"ץ בית דין פעדערעשיין, הרה"ג ר' יצחק אליעזר בריף רב ביהמ"ד קהל חסידים, הרה"ג ר' גולדבלט רב ביהמ"ד בית אברהם, הרה"ג ר' דוד הכהן שטערן רב קהילת אוהל משה, הרה"ג ר' שמואל סיימונז דומ"ץ לונדון בית דין, הרה"ג ר' מנדל גורדון ר"י לובאוויטש לונדון, הרה"ג ר' הרשל האגער רב עטרת צבי, הרה"ג ר' לוי יצחק רסקין רב ליובאוויטש גולדרס גרין, הרה"ג ר' דוד טוגנדהפט רב ביהמ'ד נשמת ישראל, הרה"ג ר' לייביש ווייס יו"ר כשרות עדה החרדית, הרה"ג ר' אשר שטרנבוך, הרה"ג ר' פנחס ענגלאנדער ראה"כ מכנובקא בעלזא.
