Yonatan Sindel/FLASH90

מפקד המחוז הצפוני: "היו לחצים פוליטיים להרחיב את מספר ההדלקות"

ניצב שמעון לביא מסר גירסתו בפני ועדת החקירה הממלכתית להם הסביר מדוע לא עצרו את הקהל, סיפר כי היה בשטח דקות לפני האסון ולא הבחין בצפיפות יתר, והרגעים בהם קיבל דיווח ראשוני והכריז אר"ן: "אנשים שוכבים אחד על השני"

מפקד מחוז צפון במשטרה, שמעון לביא, העיד היום (ראשון) בפני ועדת החקירה לאסון מירון, והסביר כי תפיסת העולם של המשטרה היא לא להגביל את הקהל באירועים בהר מירון, מחשש שהגבלת תוביל בעצמה לאסון. "אנחנו בעיקרון במירון לא מגבילים קהל, זוהי תפיסת העולם לאורך השנים", אמר לוועדה, "אף מפקד מחוז לא הגביל קהל, מאחר שכל ניסיון להגביל קהל יכול לגרום לאסון יותר גדול".

במסגרת העדות הראשונה במסגרת ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון אמר ניצב שמעון לביא, "אסור להקל ראש. אם נתחיל להכנס למו"מ יהיו לחצים פוליטיים". השופטת נאור שאלה: הרגשת לחצים פוליטיים?" ניצב לביא: "הרגשתי לחצים פוליטיים בקשר להדלקות. היו לחצים להרחיב את מספר ההדלקות מעבר למה שקבעתי ועמדתי על שלי".

לפני כן אמר, "אין לילה שאני לא חושב מה הייתי עושה אחרת בדיעבד, אני באמת לא יודע מה קרה שם". לדבריו, "זה ברור לי שהיה שם לחץ קהל גדול מאוד בזמן קצר מאוד, הייתה שם החלקה וכנראה כמו סוג של מפולת שלגים וכך גם נהרגו 45 בני אדם. אני לא יודע לומר מה גרם לכך. לא יכולתי לתחקר את זה כי כל העסק נמצא בחקירה. אין לי תשובה מה גרם לאסון הזה", העיד.

בפתח דבריו אמר, "אירוע מירון זה האירוע המשמעותי ביותר במשטרת ישראל, מן הסתם הוא המשמעותי ביותר גם למחוז הצפוני ואני בראשו. כשאני אומר 'משמעותי', אני מתכוון בהיקף ההכנות, המשאבים, הסד"כים, קשב, רגישות, מוטת השליטה, סידורים, בכל האופרציה שקשורה לקראת המבצע".

לביא טען כי "בגלל הקורונה והבחירות, חודש לפני האירוע – לא היה לנו מושג מה קורה עם ההילולה במירון". הוא סיפר כי בתאריך 11 באפריל אמר לו השר לשעבר, אמיר אוחנה, שהוא נפגש עם השרים מהמגזר החרדי וכי הוא מתכוון לפנות לראש הממשלה כדי שההילולה במירון תתקיים באופן רגיל, למרות הגבלות הקורונה.

"ההבנה שלי חד משמעית – בהיעדר קבלת החלטה ברמה הלאומית, אם אני לא מתחיל לעשות הכנות מיידיות בהקשר לתשתיות קריטיות – כנראה שמירון תתנפץ עליי ב-29 בחודש מבלי שאני מוכן לכך. רק ביום שלפני ההילולה התברר לי שלא יהיו בה הגבלות קורונה".

הוא הסביר כי "אין הגבלת קהל במירון – וזה נעשה כך ב-30 השנה האחרונות. זה עקרון מבצעי מנחה שהשיקול שלו הוא בטיחות – כי כל הגבלת קהל עם מחסומים תוביל לצווארי בקבוק ואסון יותר גדול". לדבריו, הוא הנחה באופן ישיר שלא לעצור קהל בהילולה במירון – "מסיבות מבצעיות".

בהמשך סיפר לביא כיצד עצר את ההדלקה המרכזית של האדמו"ר מבאיאן, שעות לפני האסון בתולדות אהרן. ""סמוך לשעה 21:40, האירוע בעיצומו ואני מזהה לחץ של אנשים. אני מורה להפסיק את האירוע, זו פעם ראשונה בהיסטוריה שזה קורה".

עם זאת, על האירוע בו התרחש האסון סיפר, כי היה בשטח דקות ספורות לפני הטרגדיה הנוראית, ולא זיהה צפיפות יתר. "דקות ספורות לפני ההדלקה אני מסתובב ועולה על הבמה, מזהה אירוע שגרתי לחלוטין, לא זיהיתי צפיפות. אחר כך אני קופץ לחפ"ק, לראות מה במעגלים רחבים יותר. אני לא מפקד ההר, אלא מפקד של כל ההיערכות, כל האופרציה תחת אחריותי".

"כשאני מגיע לחפ"ק מתחילים להגיע דיווחים מהשטח – נפילה של אדם, עוד נפילה. אני לוקח את הנהג וטס למקום. במהלך הנסיעה אני מבין שיש נפגעים, רק מהדיווח אני מכריז על אר"ן (אירוע רב-נפגעים) ואני מגיע לזירה. הזירה היא זירה קשה מאוד, זירה בלתי נתפשת".

הוא תיאר את המראות הקשים: "הגעתי למקום האירוע, אתה מזהה עשרות אנשים שוכבים אחד על השני, אתה מזהה שוטרים וחיילים יחד עם אזרחים מדהימים שמפנים פצועים עם אלונקות. הבאנו 50 אלונקאים מהצבא שגם תורגלו לטובת העניין. המחשבה היחידה שלי היא שצריך להציל כמה שיותר חיי אדם".

"שורות מתמלאות בהרוגים, צעקות, שוטרים שמקיאים, אזרחים שמקיאים ובוכים, גם הפרות סדר. ראיתי שם גם ילדים, אני חושב שאין דבר יותר קשה מלאבד אח, קרוב משפחה, בן, אבא. אין דבר יותר משמעותי מזה – לאבד בן משפחה באירוע הזה. זה אירוע קשה מאוד".

לשאלת השופטת נאור בנוגע להליכי הרישוי, השיב ניצב לביא: "אני לא חלק מהרישוי, אני לא מקצועי בהיבטי הרישוי. יש אנשי מקצוע, התפקיד שלי זה לוודא שהכול בסדר, שאין פערים. גם ביום האחרון ישבתי עם מהנדסי רישוי, עם אנשיי, כדי לראות אם יש פערים אסטרטגיים שיכולים להשפיע ולא קיבלתי".

"הקהל הקבוע בהדלקות זה החסידויות, כל אחד בהתאם לחסידות שלו. מרבית הקהל זה שלהם ולכן הליך הרישוי מולם, זה עסק מסודר ומאורגן. חובה עליהם לעמוד בתנאי הרישוי. לגבי 'עמך ישראל', מכיוון שאין לנו איך לעמוד מולו ולקיים דיאלוג, מה שגורם לנו לבצע התערבות בהקשר קהל, זו אך ורק הסיטואציה. כל ניסיון להגביל קהל במירון נדון לכישלון".

"אין לי קשר למהנדסי בטיחות, אני לא איש מקצוע. יש לי אנשי מקצוע, עסק שעובד, אנשים שמכירים ויודעים. כל הדיאלוג נעשה במסגרת שיתוף פעולה בין הגורמים. התפקיד שלי זה במידה ויש פערים משמעותיים שמצריכים התערבות. האיום המרכזי הוא לא ירי מלבנון, לא פח"ע, האיום המרכזי זה סוגיית הקהל".

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו