12 מדינות אירופיות, בהן גרמניה, צרפת והולנד, גינו היום (חמישי) את ההחלטה לבנות כ-3,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון. בהודעה המשותפת למשרדי החוץ של המדינות, נכתב כי המהלך "נוגד את עמדתנו, מפר את החוק הבינלאומי וחותר תחת המאמצים לפתרון שתי המדינות".
מלבד המדינות שהוזכרו, גם איטליה, דנמרק, בלגיה, אירלנד, פולין, ספרד, שבדיה ונורווגיה הצטרפו להודעה. "אנו קוראים לממשלת ישראל לחזור בה מהחלטתה לקדם תוכניות בנייה של כ-3,000 יחידות דיור בהתנחלויות שבגדה המערבית", נכתב בהודעה שפורסמה הצהריים ב'חדשות 13'.
עוד נכתב בהודעת הגינוי כי "אנו מדגישים כי את התנגדותנו למדיניות הרחבת ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים, המפרה את החוק הבינלאומי וחותרת תחת המאמצים להגעה לפתרון שתי המדינות".
כזכור, שר הביטחון בני גנץ שוחח שלשום עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שביקש לקיים את השיחה בעקבות "ההיקף הלא-פרופורציונלי של הבנייה ביהודה ושומרון". גנץ מנגד טען כי היקפי הבנייה ביהודה ושומרון שיאושרו נמוכים מאלה שאושרו בתקופת ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, והוסיף גם כי הוא יוביל צעדים שיחזקו את הפלסטינים.
לפי הדיווח ב'ווינט', בלינקן התריע בפני גנץ כי ההחלטה תגרור גינוי אמריקני חריף וביקש לבדוק מה אפשר לעשות כדי לעצור את ההחלטה. מספר שעות אחר כך, ארה"ב גינתה את ישראל לקראת המהלך שיצא היום לפועל.
מזכיר המדינה האמריקני טען כי ההכרזה של אלקין לא תואמה עם הממשל, ושר הביטחון השיב כי מדובר ביחידות שאושר כבר בעבר, בתקופת הממשלה הקודמת, ואלקין רק הודיע על שיווקן. אולם, מזכיר המדינה לא קיבל את ההסבר ואמר שמדובר בצעד לא חיובי מצד ישראל.
גנץ ניסה לפרט את כל הצעדים החיוביים שהוא נקט לטובת הפלסטינים, ואמר לבלינקן כי ישראל מתחשבת ותמשיך להתחשב בדעתם של האמריקנים. כאמור, גנץ התחייב להוביל צעדים שיחזקו את הפלסטינים.
שר הביטחון אמר כי ישראל תאפשר לעובד היי-טק פלסטינים לעבוד בתחומי ישראל, זאת כחלק מנקיטת צעדים שישראל לוקחת על עצמה כדי לחזק את הרשות הפלסטינית. בשיחות פנימיות במערכת הביטחון עלו מספר צעדים שישראל צפויה לנקוט בהם, בהם היתר לבנייה נוספת לפלסטינים, צעד שצפוי לצאת לפועל כבר ביום ראשון הקרוב, והקלות נוספות במעבר סחורות אל הרשות הפלשתינית וממנה.
מתוכם כאלף לערבים, אז שיוריד אותם וישאר 2000 רק ליהודים