בשנת תשל"ט (1979) התרחשה המהפכה האיסלמית באיראן. השאה הודח מהשלטון והאיסלמיסטים בראשות חומייני השתלטו על ההנהגה. הרבי מליובאוויטש פעל אז בצורה חשאית לחלץ ילדים יהודיים ולהעביר אותם למקום בטוח, ובמסגרת פרויקט ההצלה הזה חולצו מאות ילדים מטהרן והועברו לפנימייה בארצות הברית.
בערב פסח, המדריכים של הילדים קיבלו מסר מפתיע מהרבי, מסר שמקפל בו את הרגישות המיוחדת של הרבי: הרבי הורה להכין לילדים אורז לליל הסדר, כדי לתת להם הרגשה של בית. זו הייתה הפתעה: האשכנזים נזהרים לא לאכול אורז בפסח, בגלל גזירת הקטניות. אך עבור הילדים מאירן, אורז היה חלק בלתי נפרד מאווירת החג. ולכן, חשוב יותר שהם יאכלו אורז 'כמו בבית', מאשר שהמדריכים החבדיים יקפידו על החומרה האשכנזית וימנעו גם מהילדים את האורז…
ההידור שיעקב לא שמר
בסיפור הזה ישנו תמצית ביאורו הנפלא של הרבי על אחת התמיהות הגדולות ביותר בתולדות עמנו.
הגמרא במסכת פסחים (קיט) אומרת שיעקב לא יהיה ראש הדוברים בבוא המשיח וזאת בגלל שבחר לישא שתי אחיות, בזמן שהדבר אסור על פי התורה.
וכאן צריך להבהיר משהו: יעקב אומנם חי יותר ממאתיים שנה לפני מתן תורה, ולא הצטווה מעולם לא לשאת שתי אחיות. ובכל זאת, מקובל במסורת חז"ל שהאבות הקדושים בחרו ביוזמתם לקיים את מצוות התורה עוד לפני שהיא ניתנה. לכן, הנישואין לשתי אחיות נחשבים לפגם.
יותר מזה: רחל נפטרה בגיל צעיר מאד, וזו הייתה טרגדיה אמיתית לכל המשפחה. יעקב אבינו אומר בעצמו: "מתה עליי רחל", כלומר, לא הצלחתי להתאושש מהמכה הזו ולא ילדתי עוד ילדים. ולדעת הרמב"ן, האירוע הזה קרה משום שארץ ישראל לא יכולה לסבול חיים לא מושלמים. כל עוד הם חיו בחוץ לארץ, זה היה בסדר. אבל לגור בארץ הקודש, ולא להקפיד על כל מה שהתורה תצווה מאוחר יותר? לחיות עם שתי אחיות? – על כך רחל שילמה בחייה!
סדר עדיפויות
והשאלה מתבקשת: למה יעקב עשה את זה? מה גרם לו לחרוג ממנהגו הטוב ולבטל את האיסור להתחתן עם שתי אחיות? מדוע הוא, בבחירתו, החליט לעבור על מה שהתורה עתידה לאסור?
מבאר הרבי (לקוטי שיחות חלק ה') ביאור נפלא שהינו מסר לכולנו, מסר לחיים.
יעקב אבינו מאיר לנו נושא שקצת נשכח בימינו: סדר עדיפויות. אדם יכול לבחור לקבל על עצמו תוספת הידור וחומרה, אך הוא צריך לבדוק על חשבון מה זה בא. אסור בשום אופן שהקפדה אישית תבוא על חשבון הכבוד של בן או בת הזוג, של הילדים או אנשים אחרים בכלל.
יעקב אבינו רצה בכל ליבו לדבוק במנהגו הטוב ולהתרחק מאיסור שתי אחיות, אך מה יהיה המחיר? הוא בוגד בהתחייבות גמורה לרחל לשאת אותה, ואולי גם דן אותה בכך לחיי אומללות עד סוף חייה. יעקב הבין שההתחייבות קודמת להידור. כבודו של אדם אחר קודם לשאיפה לקדם את עצמי בעבודת השם.
כל עוד מדובר במצוות מפורשות של התורה, כמו שבת, כשרות ותפילין, אין כל ספק. ברור שהן קודמות לכל דבר אחר, גם אם הוא חשוב. אך כאשר מדובר על דברים שלא הצטווינו עליהם והם רק תוספת חומרה והידור אישיים – כאן אנו נדרשים להפעיל שכל ורגש, והרבה רגש, כדי לוודא שאנחנו לא 'דורכים' על אף אחד חלילה!
