מחר תדון ועדת הכספים בכנסת בצו שעליו חתם שר האוצר אביגדור ליברמן לייקור גורף של משקאות עם תוספת סוכר ומומתקים בתחליפים – כלומר, ייקור משקאות שאינם מכילים סוכר כלל.
המטרה המוצהרת של תוכנית המיסוי היא "צמצום התחלואה ומגמת ההשמנה בקרב הציבור עקב צריכת סוכר". אלא שלשאלה מדוע אם כך ממוסים גם משקאות שאינם מכילים סוכר, משיב האוצר כי "מחקרים אחרים, אשר עסקו בממתיקים מלאכותיים וטבעיים, מצאו שצריכת הממתיקים עוקפת את תהליכי הוויסות המטבוליים הטבעיים בגוף, המשפיעים על רמות שובע וצריכת מזון".
זאת אומרת, שבניגוד להצהרת האוצר, המס הזה אינו בא למנוע רק השמנה, שכן המחקרים המדוברים אינם טוענים שהמשקאות הללו משמינים. ההסבר הנוסף הזה מחזק את החשד, שלפיו מדובר במס בכל מחיר ולא למטרה מסוימת. בניגוד להלך הרוח שמוביל האוצר משרד הבריאות הגדיר רק שלושה רכיבים כמסוכנים: סוכר, שומן רווי ונתרן. תחליפי הסוכר והסוכרים הטבעיים – לא ברשימה.
הוועדה קבעה גם שמזון נוזלי שתכולת הסוכר בו נמוכה מ־5 גרם ל־100 מ"ל לא יסווג כמזון מזיק. כבר בסוף 2017, בדיון בוועדת העבודה והרווחה, הסביר מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר סימן טוב כי הרעיון להרחיב את המיסוי לממתיקים מלאכותיים "אבסורדי". לדבריו: "אנחנו אומרים את זה בצורה חד-משמעית. יש הבדל בין סוכר, בין הנזק שגורם סוכר, לבין תחליפים. אנחנו לא ממליצים על תחליפים, ואנחנו לא נגיד לציבור לצרוך תחליפים, והם לא יקבלו סימון ירוק, זה לא יקרה – אבל זה לא מזיק כמו סוכר. צריך לשתות מים, אבל בין משקה ממותק בסוכר לבין משקה ממותק בתחליף, עדיף את התחליף כי הוא לא גורם את הנזקים שגורם סוכר.
בענף אומרים כי בשל המדיניות הזאת של משרד הבריאות, יצרני המשקאות השקיעו משאבים רבים בפיתוח ובשינוי של מוצריהם כדי להפחית את כמות הסוכר בהם ולשווקם לציבור. מדובר בתהליכים עתירי השקעות, שנעשו בהסתמך על המצב הרגולטורי שנקבע רק לאחרונה. כך, למשל, רק במהלך השנה האחרונה הופחתה כמות הסוכר בתחום המשקאות הקלים בכ־25%.
צריך להטיל מס על שקרים של פוליטיקאים