מצמרר; אחיו של הנרצח: "שמעתי שהיה פיגוע – לא ידעתי שזה יהודה"

שלומי דימנטמן, אחיו של יהודה דימנטמן שנרצח, מספר: "הוא ראה בחומש שליחות. לא היו לו שיקולים אישיים, תמיד דאג לאחרים ולא לעצמו". נריה פלדמן, שהסיע את הרכב תחת אש, משחזר: "פתאום שמעתי צרורות מטורפים והבזקי ירי"

נריה פלדמן הוא אברך בן 25 ואב לילדה. הערב (חמישי) הוא בסך הכול החזיר את החברים שלו מהישיבה לבתים שלהם. דבר לא הכין אותו לצרור היריות שירו מחבלים בשומרון, ושירצחו את חברו שהיה איתו ברכב.

פלדמן משחזר ל"ווינט" את הנסיעה תחת אש ועם צמיגים ללא אוויר. "יצאנו ארבעה אברכים מהישיבה לכיוון שבי שומרון. הבחור שנהרג ישב מאחוריי, ולידי ישב הפצוע השני. מאחוריו ישב בחור שלא נפגע בכלל. ביציאה מחומש לקחתי שמאלה בצומת לכיוון שבי שומרון, וגלשתי מעט כדי לראות אם אין רכבים בכביש. פתאום שמעתי צרור קטן והבזקי ירי".

נריה ממשיך בשחזור: "פניתי חזק שמאלה תוך כדי שאני שומע צרור מטורף של יריות ורואה הבזקים, וברכב התחילו צעקות". הוא מספר כי: "שאלנו אם כולם בסדר, והנרצח צעק שנפצע בצוואר. נתתי גז תוך כדי שאני שומע אותו צועק, וקלטתי שאני עם צמיגים מפונצ'רים. המשכתי בנסיעה ועשיתי טלפונים למוקד כדי לדווח על הירי. בשער של שבי שומרון פגשנו את כוחות ההצלה ופינו אותנו לאמבולנס, שם בישרו לנו שחברנו נרצח".

שלומי דימנטמן אחיו של יהודה שנרצח, משחזר את הרגע שנודע לו על האסון: "שמעתי שהיה פיגוע ואמרתי תהילים. לא רציתי להתקשר לאח שלי כי אמרתי שכנראה הוא עסוק, התפללתי וחזרתי הביתה". שלומי ממשיך לספר: "כשהגעתי הביתה הבנתי שיהודה הוא אחד הפצועים. בדרך כל הזיכרונות עלו. הוא היה הדוד של הילדים שלי, ממש חינך אותם. יהודה היה הצעיר ביותר במשפחה".

כזכור, בפיגוע שהתרחש הערב ביציאה מהיישוב חומש שבשומרון, המתינו לפחות שני מחבלים במארב, ואז ירו צרורות על רכב עם תלמידי ישיבה – ונמלטו. פחות משלוש שעות לאחר הפיגוע הותר לפרסום כי הנרצח הוא יהודה דימנטמן, בן 25, נשוי ואב לתינוק משבי שומרון שהיה בדרכו חזרה מהישיבה. תושבים רבים התקבצו בביתו, יחד עם הוריו והורי רעייתו. דימנטמן הותיר אחריו זוג הורים, 11 אחים, את אשתו אתיה ובנם בן התשעה חודשים דויד.

שלומי, אחיו של יהודה הי"ד, ממשיך לספר: "רק אתמול דיברנו על כך שהוא התחיל ללמד ילדים אחרי הצהריים והתייעץ איתי איך ללמד אותם. ליהודה היו עוצמות והוא ראה בחומש שליחות. לא היו לו שיקולים אישיים, תמיד דאג לאחרים ולא לעצמו", ומוסיף כי "בנו הקטן דויד בן תשעה חודשים, עכשיו הוא נשאר יתום. אובדן גדול, אני עדיין לא מעכל. יהודה לא היה מסוג האנשים שמפחדים, הוא ראה את המשימה הקדושה ועשה את זה למרות כל הפינויים. הם ידעו שזו משימת חייהם. תמיד הם רצו לעבור לגור בחומש, זו התשובה לטרור".

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
2 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

לימוד משנה לעילוי נשמתו
שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים (אבות פרק א משנה ב).
*
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים,
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,
אֶת נִשְׁמַת יְהוּדָה בֶּן מָרְדְכַי – שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ,
בַּעֲבוּר שֶׁלָמְדוּ מִשְׁנָה [וְשֶׁנָדְבוּ צְדָקָה] בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ,
בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,
וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ.
יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ,
וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן 

ימח שמו של המחבל

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו