פעמים רבות בחיים אנחנו מתלבטים ומתלבטים ו…ממשיכים להתלבט.
וברוב הפעמים כתוצאה מהתלבטות, המציאות מכתיבה את אחד מהצדדים שהיו בהתלבטות, אבל אנחנו כאילו מחוץ לתמונה, כאילו מדובר במישהו אחר ולא בנו, אין לנו את הכוח וההחלטיות להתנהג ע"פ ההחלטה שלנו.
זה לא סתם, כי החלטה זה דבר מחייב, ונוח לנו לא להחליט כדי לא להתחייב, החשש שאולי במציאות יקרה הפוך ממה שהחלטנו ונצטער על ההחלטה שלנו, משאיר אותנו כל הזמן במצב של חוסר החלטה.
הבגרות שלנו זה להחליט להתחייב לתוצאות של ההחלטה, ולדעת להתמודד במידה וחלילה הפסדנו מההחלטה.
הניסיון למנוע מעצמנו את ההשלכות וההתמודדות העתידית שתגיע בעקבות ההחלטה, גורם לנו נזק ישיר ומיידי, כי אדם שלא מחליט הוא אדם שאין לו הזדמנות להתקדם בחייו האדם שלא מחליט דומה למי שיושב בתחנת אוטובוס וחולפים על פניו אוטובוסים רבים, וכשהוא נשאל – לאיזה קו אתה מחכה? הוא עונה – עוד לא החלטתי לאן אני רוצה לנסוע! אלו החיים של מי שלא מחליט.
השבוע נפגשתי עם לקוח ולאחר דיון וסיעור מוחות המלצתי לו על רכישת הנכס מסויים, לאחר ההמלצה שלי ללקוח, שאלתי את הלקוח האם הוא רוצה לחשוב על זה? הלקוח אמר לי – לא! התלבטתי לפני שהגעתי אליך, פרסתי לפניך את הצדדים לרכישה או להימענות מרכישה, לאחר ההמלצה שלך אני מתקדם, מה השלב הבא? שואל הלקוח.
אמרתי ללקוח, הגעת לשלב הביצוע רק בגלל שכבר ביצעת צעד חשוב ועיקרי – החלטת! מכאן צריך לפנות לאנשי מקצוע המטפלים בשלבים הפרקטיים כמו עורך דין וכו'.
למחרת הפגישה כשאני עדיין מהרהר בעניין קבלת ההחלטות, אני נדהם לראות את הפתגם היומי שמתפרסם – 'אם אתה מדבר על זה, זה חלום! אם אתה חולם את זה, זה אפשרי! ואם זה ביומן שלך זה אמיתי!
מה שאני לומד מהפגישה עם הלקוח ומהפתגם היומי, שיש את שלב החלומות, וחלום זה דבר חשוב אבל עד גבול מסוים, וכשעוברים את גבול הטעם הטוב, החלום נכנס למגרש של האיש שלא יודע להחליט וממשיך להשתעשע בחלומות נהדרים, ההחלטה היא הרגע שעוברים מהחלום לעולם האמיתי וכמאמר החכם – בשביל לחלום צריך לישון, בשביל לבצע צריך להתעורר…
איך להעביר את ההחלטה לביצוע בפועל? על כך ארחיב בעז"ה בטור נפרד.
בתפילה שיעזרנו הבורא יתברך ללמוד / לחלום על מנת לקיים הן ברוחניות והן בגשמיות.
שבת שלום,
צבי סילבר.
על העריכה:
נָתַלֶ'ע הולצמן.
