חודש אדר הראשון זה עתה הגיע ובמקום שיהיה זה החודש השמח והמאושר בחייהם, הם יושבים שבורים ורצוצים בביתם, ממאנים להינחם, ממאנים להאמין שחלום חייהם נמצא בסכנה של ממש. כן כן, ממש כך. מדובר בשבעים ואחד חתנים וכלות יתומים אשר אמורים להינשא החודש בשעה טובה ומוצלחת אך נכון לרגעים אלה אין להם אפילו פרוטה שחוקה בכיסם בכדי לכסות את הוצאות הנישואין הגבוהות.
זה לא חתן או כלה בודדים, זה עשרות חתנים וכלות, 71 במספר, כאלה שהיו בטוחים שהנה יגיע היום הכל כך מאושר, שהנה יגיע היום בו הם יוכלו לפתוח דף חדש בחייהם לאחר ימי האבל על אחד מהוריהם לא עלינו, אך כעת הם נמצאים במצב נורא ואיום. במצב בו הם לא יודעים כיצד הם יכנסו אל תחת החופה. מצב בו אין להם פרוטה להוצאות החתונה, לא צלם ולא תזמורת, לא שמלת כלה ולא נדונייה, פשוט כלום. עשו זאת כעת ותזכו לגזירה ההיסטורית.>>>
קול זעקם הנוראה הגיעה עד לשולחנו של פוסק הדור מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א אשר בצעד חריג התיישב לכתוב מכתב נדיר בו הוא גוזר כי התורמים יזכו לקבל את שכרם בשלימות מאת אבינו שבשמים. במכתב החריג נכתב: "כדאי הוא זכות המצווה הגדולה להשיא יתומים ויתומות לעורר רחמי שמים על כל הנותנים שיזכו לראות ישועת ה', ונאמן הוא אבינו שבשמים שישלם שכר רב למי שמרחם על בניו, וכל המוסיף בנתינתו יוסיפו לו ברכה מן השמיים".
אתם מבינים את משמעות המכתב? פוסק הדור גוזר לכם בגזירה נוראה כי התומכים באותם היתומים יזכו שהקדוש ברוך הוא ישלם להם שכר רב. אתם זקוקים לברכה יותר חזקה מזה? לברכה יותר מפורשת מזה? זה הרי משהו חסר תקדים, אתם תורמים ותומכים בחתנים וכלות השבורים והוא, פוסק הדור, גוזר לכם כי תזכו לשכר רב מן השמיים.
כעת זה הרגע שלנו, הרגע בו אנו אמורים לפתוח את הלב ואת הכיס ולהושיט יד לאותם חתנים וכלות שיושבים רגע לפני היום שאמור להיות השמח בחייהם – ופשוט בוכים את נשמתם. זה הרגע בו אנו אמורים לחדול על דל, להושיט יד ולעזור לאותם נשברים להקים את ביתם.
