תחנת הכיבוי במודיעין עילית נטושה: יש שריפה? עכשיו חכו

הבוקר בשעה תשע אישר ועד העובדים את עזיבתם של לוחמי האש את תחנת הכיבוי במודיעין עילית | התנהלות תחת תנאים מחפירים הנה דבר שבשגרה בתחנת הכיבוי | נכון לעכשיו, כ- 80 אלף תושבים ללא מענה של מערך כיבוי והצלה

כאות מחאה על עבודה בתנאים מחפירים ובלתי אנושיים בעליל, עוזבים הבוקר לוחמי האש את תחנת הכיבוי בעיר מודיעין עילית. מהיכן יגיעו שירותי הכבאות? מגבעת זאב.

קרא עוד:

[postim]

מוטי מייבסקי, דובר ארגון 'ידידים' ומתנדב כיבוי בעיר, מספר ל-JDN אודות התנאים האיומים בהם מתנהלים לוחמי האש. "אנשי הכיבוי מעבירים את המשמרת במבנה ישן ורעוע, נטול תנאים בסיסיים, אין מזגן, אין נוחות, גם נייר טואלט, מצרך בסיסי במבנה בו מעבירים אנשים משמרת של 24 שעות, נאלצים הם לקנות מכספם הפרטי. כשנגמר הדיו במדפסת והיו חייבים להדפיס מסמכים חשובים, דאגתי להם לתרומה מאחד מבעלי העסקים בעיר".

תחנת הכיבוי של מודיעין עילית חולשת על למעלה מ- 80,000 תושבים, שכן אזור בנימין מסופח אליה, בנוסף ל- 60,000 משפחות בעיר עצמה. את התחנה מאיישים 30 אנשי צוות, שני אנשים בלבד בכל משמרת. כמה משפיל יכול להיות מצב, בו מוצא עצמו מפקד התחנה, פעם אחר פעם, נשאר ימים ולילות במקום עבודתו, על מנת שלא להשאיר את הצוות הפועל תחתיו, לבד במשמרת עמוסה.

כולם יודעים כי בין פסח לשבועות, מדובר בתקופה שאינה קלה כלל. הצתות ושריפות הנן דבר שבשגרה, בפרט בימים שעד אחרי ל"ג בעומר. "האם שני אנשי צוות במשמרת, יכולים לשלוט במקרים המתרחשים ברדיוס המונה מספר רב כל כך של תושבים"? שואל מייבסקי בכאב.

אומנם מתנדבי הכיבוי בעיר נחלצים לסיוע, בימי חול ושבתות, אך ההתנהלות הרשמית מביכה ללא ספק.

"לפני ל"ג בעומר נערכתי למבצע נושא פרסים לילדי העיר", מספר מייבסקי. "העירייה שיתפה פעולה וכן ארגון "ידידים", הוצאנו מכתב מהרב קסלר, בו הוא מבהיר כמה חמורה השחתה של רכוש ציבורי. כל פח שרוף עולה לעירייה הון עתק וכל כיבוי שריפה אף הוא אינו זול כלל. אומנם היתה היענות יפה, אך עם כל זאת לצערנו, מספר השריפות גדול".

מודיעין עילית- עיר חרדית מפותחת, בניינים רבי קומות, המאכלסים לעיתים למעלה מ- 200 נפשות בבניין, אך מנוף גבהים אין בעיר. רוצים מנוף גבהים? בקושי רכב כיבוי אחד הראוי להתקרא בשמו, ניתן למצוא שם.

לפני כחודשיים פנו פעם נוספת לאיגוד האחראי לטיפול בנושא ושוב שמעו את אותן הבטחות כפי שהם רגילים לשמוע במשך שנים. "אמרו שיהיה בסדר". ועם ה"בסדר" ששמעו, הם מתנהלים עוד יום ועוד יום, עד שהגיעו מים עד נפש. אדם המקבל משכורת רעב, נתון לעבודה ללא תנאים, ללא מיזוג אויר, ללא נייר טואלט בשירותים, ללא ידיים מסייעות במהלך קריאות לשריפות, נסיעה ברכבים קשישים ומיושנים, שאינם מכילים את הציוד הנדרש לעבודה, איזו מוטיבציה יש לו לעבוד?

הבוקר בשעה תשע, אישר ועד העובדים ללוחמי האש במודיעין עילית, לארוז תיקים ולעלות לתחנת האם בגבעת זאב, מרחק של כ-20 דקות נסיעה! ימים חמים, מאות אלפי תושבים, מאות מקרי חילוץ, הצלה ושריפות ביממה, אך שירות הכיבוי והחילוץ יגיע מגבעת זאב.

ברגעים אלו, אנשי צוות תחנת הכיבוי עודם ממתינים בכניסה לעיר. צו מצפונם מעיק עליהם ואינו מאפשר להם לעזוב. "מה יקרה אם חלילה תפרוץ כאן שריפה באחד הבניינים? אינני רוצה לחשוב מי יצטרך לתת על כך את הדין", חותם מייבסקי בכאב.

מלשכת סגן נציב כבאות והצלה, נמסר כי הדוברים בעיצומה של פגישה חשובה וכי בסיומה יעבירו את תגובתם. אנו נדאג לעדכן מיד עם קבלת התגובה.

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

ובנוסף מקללים ומחרימים את עובדי התחנה.
קריאות גנאי נגד ה"ציונים" (!!!!????), בעיקר על ידי ילדים אבל גם מבוגרים לא מוסיפה לחישק של הלוחמים להמשיך בתחנה זו.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו