אש התורה • צאנז: האברכים והבחורים מנעו אסון, ומה אמר האדמו"ר?

שריפה פרצה הבוקר (ד') במחסן הממוקם בחצר היכלי הכוללים והישיבה ​ בקרית צאנז בנתניה, סמוך למרכז הרפואי ע"ש לניאדו, האברכים והבחורים מנעו אסון • היכלי הכוללים פונו • וכיצד התבטא האדמו"ר?

היום (ד') בשעות הבוקר פרצה דליקה במחסן הממוקם בחצר היכלי הכוללים והישיבה ​ בקרית צאנז בנתניה, סמוך למרכז הרפואי ע"ש לניאדו. אודות לתושייתם של האברכים והבחורים נמנע אסון כבד, כאשר אלו יצאו מיד ופעלו לכיבוי האש.

קרא עוד:

[postim]

מדובר במחסן בו מאוחסן כל הציוד של הסוכה של האדמו"ר, ונמצא בחצר האחורית של הישיבה והכוללים. המחסן מפריד בין החצר למתחם הגנרטורים של מרכז הרפואי ע"ש לניאדו ומיועד לשעות חרום.

כאמור, אודות לתושיותם של אברכי הכוללים ובחורי הישיבה ובשיתוף צוות החרום של לניאדו, נמנעה אסון כבד שיכל להתרחש אילו האש הייתה מתפשטת לכיוון בית החולים. כוחות הכיבוי והמשטרה הופיעו רק לאחר מכן, ואלו סיימו את העבודה.

שני היכלי הלימוד בו לומדים מאות אברכי הכוללים פונו מחשש שאברכים יפגעו משאיפת עשן. האירוע הסתיים בחסדי הבורא ית"ש ללא נפגעים.

כ"ק ​האדמו"ר מצאנז ​שליט"א​ שבדיוק באותה עת היה בדרכו לנתניה, אחר שהיה בניחום אבלים בבית משפחת האדמו"ר מסוקולוב קאצק זצ"ל ​ב​בני ברק, התבטא ואמר ש"כתוב בספרים שכאשר יש שריפה נשרפים קליפות רבים, ובימי השובבי"ם יש לנו לתקן ביותר כל המעשים, שנזכה לכלות הרשעה מן הארץ וביעור כל הקליפות והמזיקים".

יצוין כי בדיוק השבוע קיימו שירותי הכבאות בנתניה תרגיל רחב היקף המדמה שריפה במספר מחלקות בבית חולים לניאדו כאשר כוחות לוחמי האש של נתניה תירגלו את אברכי הכוללים והבחורים כיצד פועלים בכאלו מקרים, וכיצד מפנים זקנים ובעלי מוגבלות.

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
7 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

יפה

כל הכבוד להם!
נראה לי שזה ליד הבית חולים "לניאדו"
ה' ישמור מה היה קורה אם זה היה מגיע לבית חולים

שמקושר לצמרת

ואתא מיא וכבה לנורא
חד גדיא חד גדיא …

באמת כל הכבוד לבחורים ולאברכים!!!!

הייתי פעם בלניאדו במהלך תרגיל של פיקוד העורף וזה ממש קידוש השם לראות את אברכי הקהילה מתגייסים בכל כוחם לסייע!!!

אז מה יצא? כבתה זקוק לה או אין זקוק לה??

איך זה קרה?????????
מה גרם לדליקה????

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו