דף ח' ע"א
שיעור סוכה עגולה – לרבי יוחנן, שיכולים כ"ד בני אדם לישב סביבותיה מבחוץ, והיינו י"ח אמות, שסובר כרבי ששיעור הכשר הסוכה הוא ארבע אמות מרובעות – ט"ז אמות, וצריך שיהא מרובע זה בתוך העיגול, והעיגול סביבו הוא יותר כדי לרבעו בתוכה והיינו י"ז אמה פחות חומש, ורבי יוחנן לא רצה לצמצם ואמר י"ח אמות לחומרא.
מקום מושבו של אדם – לרב אסי בדעת רבי יוחנן היינו אמה, ולמר קשישא בריה דרב חסדא ורב אשי מקום מושבם של ג' בני אדם הוא שתי אמות.
כל עיגול שיש בהיקפו ג' טפחים יש ברחבו טפח, כדמצינו בים שעשה שלמה (ולכן עיגול שרחבו ד' אמות יש בהיקפו י"ב אמות).
היקף ריבוע הוא רבע יותר מהיקף עיגול, ולכן עיגול שרחבו ד' אמות הקיפו י"ב אמות, וריבוע שרוחבו י"ב אמות הקיפו ט"ז אמות.
אלכסונו של ריבוע יש בו ב' חומשים נוספים על רוחב הריבוע.
עיגול היוצא מתוך ריבוע הוא רבע פחות מהריבוע, אבל כשהריבוע הוא בתוך העיגול צריך להרחיב העיגול יותר כדי לרבעו בתוכו עם זויותיה, דהיינו כשיעור אלכסונו של הריבוע, (ולכן ריבוע של ד' על ד' העיגול שחוצה לו רחבו ה' אמות וג' חומשים, וכיון שהקיפו דעיגול הוא ג' פעמים יותר מרחבו, נמצא שהקיפו י"ז אמה פחות חומש), ולרבנן או דייני דקיסר צריך להוסיף שליש.
דף ח' ע"ב
בתי סוכות של יוצרי כלי חרס זו לפנים מזו: הפנימית – אינה סוכה, שאינו ניכר שלשם סוכה הוא, כיון שדר בה כל השנה, וחייבת במזוזה. חיצונה – יוצא בה חובת סוכה, שאינו דר שם כל השנה, ופטורה מן המזוזה, שאף לא נחשבת בית שער לפנימית, כיון שהדירות אינן קבועות, ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער.
סוכת – גויים, נשים, בהמה, כותים, אע"פ שלא נעשית לשם מצות סוכה, וגם לא נבנית ע"י ישראלים החייבים בסוכה – כשרה, כל שנעשית לשם צל.
סוכת – רועים (שומרים בשדות) שומרי העיר, שומרי פירות, אע"פ שלא נעשית לשם מצות סוכה וגם אינם קבועים – כשרה, כל שנעשית לשם צל.
צפו בשיעור באידיש
צפו בשיעור בעברית
