ועדת העיזבונות מחלקת מידי שנה כ 100,000,000 ₪ (מאה מליון שקלים חדשים) לארגונים חברתיים, אך השנה טרם נתנה את החלטותיה ומעכבת את העברת הכספים לארגונים החברתיים.
כספים אלו אינם כספי מדינה, אלא כספים שתרמו אנשים בארץ ובעולם למדינת ישראל, וכן כספי ירושות שהותירו צוואה מפורשת כי מעוניינים לתרום את הכסף למדינת ישראל למטרות חינוך, בריאות, רווחה וחסד.
בעולם כולו מקובל לתרום למוסדות חינוך רווחה ובריאות כמו לבתי חולים וכדומה, אך דבר של תרומה לישות כמדינה הוא משהו ייחודי שקיים רק במדינת ישראל, לה תורמים אנשים פרטיים מכל רחבי העולם מכספם עבור מטרות רווחה חינוך וחסד.
לשם כך מחזיק האפוטרופוס הכללי משרדים בארה"ב ובאירופה לקבלת תרומות וירושות בצורה מסודרת המעניקה פטור ממס במדינה בה הם חיים, כאשר התורמים בטוחים שכספים אלו יגיעו לייעודם בפיקוח ממשלתי.
כספי וועדת העיזבונות אינם מעוברים לאנשים פרטיים אלא אך ורק לעמותות מסודרות עם אישור ניהול תקין בתוקף מרשם העמותות. המטרות להם מעניקה כספים וועדת העיזבונות הינם מגוונות, עבור רכישת ציוד למוסדות חינוך כמו מטבחים, אמבולנסים לארגוני רפואה, שיעורי עזר לתלמידים מתקשים, ביגוד לנזקקים, תנורי חימום לקשישים לחורף, נופשונים לילדים חולים, מערכות כיבוי אש לפנימיות, שיפוצים למבני חינוך, ריהוט לבית כנסת, איכות הסביבה וכמעט לכל מטרה חברתית.
ביורוקרטיה מסובכת, פרוטקציות וסחבת – אלו הן רק חלק מהסיבות לכך שעמותות מעטות פונות לקרן העיזבונות. כמו במוסדות ישראליים אחרים, גם ועדת העיזבונות היא גוף מסורבל המתנהל ללא שקיפות מספקת ובסופו של דבר מקשה על הפונים הפוטנציאליים לפנות אליו. התוצאה: רוב העמותות שהגישו בקשה לקבלת תמיכות מוועדת העיזבונות בקשתם נפסלה.
יוסף ויטמן מנכ"ל חברת משאבים המייעצת לעמותות בגיוס כספים אומר כי עמותות רבות נעזרות בשירותים של חברות מקצועיות כמו חברת 'משאבים' כדי לעבור את משוכת הבירוקרטיה והניירת כדי שתאושר להם תמיכה מכובדת מוועדת העזבונות, ולולא כן סיכוייהם לקבלת תמיכה מוועדה זו כמעט אפסיים.
אנו עומדים בעיצומו של חודש אפריל, אך וועדת העזבונות טרם העבירה את החלטותיה לשנת 2014 לאלו גופים אושרה הקצבה, הסיבה לעיכוב העברת ההחלטות והכספים נבעה מכך ששרת המשפטים לא מינתה מנין חוקי של חברי ועדת העזבונות עד לשבועות האחרונים.
חברי הוועדה האמונים על חלוקת כספי תרומות אלו לעמותות הינם מינוי אישי של שרת המשפטים, לא פורסם כל מכרז או הליך מיון אחר של בחירת חברי הוועדה, לאוכלוסיות המיעוט הערבים והחרדים אין ייצוג הולם בוועדה זו, ולכאורה מדובר במינויים פוליטיים של מקורבי שרת המשפטים.
האבסורד הוא שהכספים המעוכבים הינם עבור פרויקטים שאמורים להתבצע בשנת 2014, אך הארגונים החברתיים טרם קבלו מידע כל שהוא אם אושרה להם תמיכה וכמה, דבר שפוגע ביכולת הסיוע של הארגונים לחברה.
תגובת משרד המשפטים: "המינוי לוועדת העזבונות אמנם מצוי בסמכות שרת המשפטים, אך כפוף לאישור הממשלה. הרכב הוועדה מכיל נציגים ונציגות של מגזרים שונים בציבור הישראלי.
על פי החלטת ממשלה, ועדת העזבונות כוללת 11 חברים. בהתאם לנוהל עבודת הוועדה, הוועדה רשאית לפעול רק אם לא פחת מספר חבריה משבעה. עד לאוקטובר 2013, כיהנו בוועדה תשעה חברים. ב- 14.10.13 פקע מינויים של שלושה חברי ועדה ולכן, לא הייתה יכולה להתכנס.
על אף שההיערכות לפקיעת המינויים החלה כארבעה חודשים לפני מועד פקיעתם, עקב עיכובים בלתי צפויים שאינם בשליטת משרד המשפטים, בדיקת המינויים ואישורם על-ידי הוועדה הציבורית לבדיקת מינויים, נערכה רק בשלב מאוחר יותר. בעקבות כך, ועדת העזבונות התכנסה רק בפברואר 2014 וסיימה כבר לתת החלטות בכל הבקשות לשנת 2014. הודעות נשלחו לכל המוסדות שנענו בשלילה, והוועדה דנה עכשיו רק בבקשות לעיון מחדש. בזמן הקרוב יתקבלו האישורים הנוספים הנדרשים להקצבות והמוסדות שנענו בחיוב יקבלו על כך הודעה.
הטענה כי הוועדה נגועה ב"פרוטקציות" מקוממת ואיננה ראויה. חברי הוועדה, שכולם נציגי ציבור בלתי תלויים המתמנים ע"י הממשלה, בודקים את כל הבקשות המוגשות בפניהם ביסודיות, ומחליטים על מתן ההקצבות על פי שיקולים ענייניים, אמות מידה וכללים שוויוניים על פי נוהל עבודת הועדה וההנחיות לציבור. נוהל זה מטרתו להבטיח כי ההקצבות יינתנו למוסדות אשר יוכיחו את יכולתם לממש את רצון המצווים באופן המיטבי.
יודגש כי ההנחיות להגשת הבקשות לוועדה מפורסמות בציבור ובאתר האינטרנט של הוועדה. יתירה מזאת, הועדה פועלת להגברת המודעות להגשת בקשות בקרב הציבור הרחב לסוגיו, ואף קיימה יודגש כי בטרם המועד להגשת הבקשות לשנת 2015, יום עיון לכלל המוסדות שלא למטרת רווח , במטרה לעודד הגשת בקשות ראויות ותקינות ולהרחיב את היקף האוכלוסייה שתוכל להנות מכספי העיזבונות".
